שאלה: שלום כבוד הרב. כתוב בסידור לפעמים "מודים אנחנו לך" בלשון נקבה ולפעמים "מברכים את שמך" בלשון זכר. איך הדבר מסתדר ? איך בכלל אומרים משהו כזה הרי לה’ אין גוף ולא דמות הגוף.ואם החליטו על נוסח אחד, למה יש פעם ככה ופעם ככה ? תודה רבה ושבוע טוב תבורכו
תשובה: לשואל שלום,
אכן עצמותו יתברך נשגבת ונעלמת מבינתנו, אבל פעולותיו ניכרות בכל חי ובכל נוצר, הלוא כל תהליכי החיים הם פרי השגחתו. כשאנו פונים בתפילה אל הבורא יתברך אנו מדברים על פעולותיו הנגלות לנו, וחלילה לא על עצמותו.
צורת הזכר והנקבה שאנו מזכירים הן שתי תבניות המבטאות צדדים שונים בהופעתו יתברך, ועל כולם אנו מודים (ראה "במעמד השחר" של הרב דוד חי הכהן עמ' 328).
גירסת הדפסה
שלח לחבר