שלום כבוד הרב. שמי ליטל וחזרתי בתשובה לפני שנה וחצי. שירתי בצבא ושם הכרתי את החבר הקודם שלי שאיתו יצאתי שנה, הוא היה דתי ודרכו חזרתי בתשובה. הוא השפיע לי מאוד על החיים והאידיאולוגיה. לאחר כשנה נפרדנו, הוא נכנס לישיבה ואני המשכתי להתחזק. לפני כשלושה חודשים הכרתי בחור והתחלנו לצאת. הקשר הפך להיות רציני, נקשרתי אליו מאוד ואף דיברנו על חתונה. הוא מאוד חשוב לי. שבוע שעבר הוא גילה שיש לי מכתבים ותמונות מהאקס והתאכזב. לאחר שבוע אמר לי שהוא לא יכול לחיות עם בחורה ששומרת דברים מהעבר. בנוסף מפריע לו שאני יושבת עם ידידים (אני לומדת באוניברסיטה ויושבת עם ידידים לצורכי לימודים), הוא אומר לי שעליי להרחיב את מעגל החברות ושאחרי חתונה הוא לא רוצה שיהיו בנים בבית. אני מסכימה עם דעותיו, אבל קשה לי לנתק איתם קשר. בנוסף, מה שיותר מפריע לי זה לוותר על המתנות והמכתבים שקיבלתי. אין להם משמעות בשבילי עכשיו אבל הם מהווים זיכרונות ממישהו שהשפיע לי על החיים והיה חשוב בשבילי. אני מנסה להסביר לו אבל קשה לו להבין אותי. הבחור איתו אני יוצאת נורא חשוב לי ואני כן רואה אותנו מקימים בית בישראל בע"ה. מה עליי לעשות?

שלום רב: בדברים שנוגעים לרגש קשה מאד לשכנע. יש לו תחושה שבשמירת המכתבים ממי שהיה לך עימו קשר רגשי זה מעורר משהו אצלך ואת לא כולך שלו. לפעמים כשאנו רואים בן זוג קנאי לקשר זה מעורר בנו חשש שמא יש משהו לא נורמלי בענין. אבל בסיפור שלך זה נראה לי סביר ונורמאלי. גם הנושא של ידידים הוא מאד מקובל בציבור החילוני אבל לא מקבול בציבור ירא שמים. בסופו של דבר הצניעות והקשר היחודי עם בן הזוג שלנו הוא ויתור על מרחב אבל מתנה ענקית לבניית הבית. אנחנו נמצא את המרחב שלנו בדברים אחרים. אולי אפשר להציע שאת המכתבים את תפקידי אצל אימא שלך וכד'. ובעוד עשרים שנה אולי יתאים לקרוא אותם. עכשיו תפקידי אותם אצל מישהו אחר. אולם יתכן שגם הצעה זו תפריע לו ובודאי שאם נשמור על הפרופורציות מה שעכשיו את יכולה לבנות איתו שווה את הויתורים שנראים עתה כקשים. כל טוב