שלום הרב, אני נשוי כבר שנה ו3 חודשים. אשתי אשה באמת טובה, חכמה יפה ובאמת אוהבת אותי. ואני כן מרגיש שהיא מתאימה לי בתכונות שלה, אבל אני מרגיש שלפעמים משהו בי אומר לי שאנחנו לא היינו צריכים להיות ביחד, כמו הרגשה כזו שמלווה אותי גם מהתקופה שלא היינו נשואים, אבל לא רציתי לייחס לה חשיבות כי לא רציתי לאבד אותה ולכן גם רציתי להתחתן איתה. אבל עדיין כשההרגשה הזו מגיעה אני מרגיש הרבה פחות מחובר אלייה ושאני מכונס בתוך עצמי כשאני איתה. היא גם הבחורה הראשונה שיצאתי איתה, ואני חושב שאולי בגלל זה אני משווה אותה לפעמים לאחרות ולבנות שפעם רציתי. אשמח אם תוכל בבקשה להדריך אותי מה ניתן לעשות כדי להשתחרר מההרגשות האלו ולהתרכז באשתי.

שלום. הקב"ה מזווג זיווגים! לא אתה החלטת, הקב"ה בחר עבורך את האשה המתאימה לך ביותר! בעל ואשה הם כמו 2 גלגלי שיניים. כל אחד מנקה את רעהו ממחשבות חיצוניות! כשתפקח עיניים תראה כמה אשתך בונה לך את האישיות, להיות טוב יותר, ולמצוא את מקומך בעולם! כך תהיה תמיד שמח בה, והיא תשמח בך!