כבוד הרב כתב בעבר שבני צרויה נקראו על שמה בשל מעשיה הטובים. אודה לרב אם יוכל לציין את מקור העניין. בנוסף, ראיתי שהרמ"ע מפאנו כתב שמשמעות השם נובעת מלשון "מצר" - "מן המצר קראתי...". האם ישנו מקור שקושר את השם לצירוף המילים "צרו - יה", במובן של קריאה ליצור (את) עם ה’? לסיום, כל פיסת מידע נוספת על דמות זו וטיבה תסייע לי מאד. יישר כח!

לשואל שלום, צְרוּיָה היתה בתם של ישי ונצבת, אחותם של דוד ואביגיל ואמם של שלושת הגיבורים אשר לדוד: יואב, אבישי ועשהאל. שם בעלה לא נזכר, ולשם בניה מצורף תמיד היחס "בני צרויה" (כ"ד פעמים במקרא). שם אביה היה נחש, לאחר מותו נישאה נצבת לישי אבי דוד. לפי זה היתה צרויה אחותו של דוד מאמו ולא מאביו. בספר "מאמרי הרמ"ע מפאנו" אכן מובא דבר מופלא ועמוק, וכך כתוב שם: "יואב ואבישי ועשהאל בני צרויה הם בני קרח - אסיר ואלקנה ואביאסף. צרויה בגימטריא קרח עם המילה (רוצה לומר עם האותיות קרח גימטריא שי"א, כמנין צרויה) ולא הוזכר אביהם כי עלו מן האדמה כאילו נולדו פעם אחרת בלי אישה ובני אדמה היו. וצרויה – מן המיצר קראתי י-ה, לכן נהרגו שלושתן, לתיקונם, כי גם הם היו בעצה עם אביהם". בספר "שם ונשמה" של הדיין הרב משה בצרי שי', מבואר שבני צרויה נקראים על שמה ולא על שם אביהם משום חשיבותה, שהיתה אחות דוד, ולכן ביקשו להדגיש שהם ממשיכים את שורש ישי אבי דוד בעולם. בברכה נאמנה