יש הרבה תחומים שבהם רואים שהיהודים חכמים ביחס לשאר העולם - כמו למשל זוכי פרס הנובל בעם היהודי ביחס לגודל שלהם ועוד דוגמאות רבות. יש לכך כל מיני הסברים שהם היו צריכים להתאמץ מאוד כדי לשרוד את הגלות וכו'. האם יש לזה גם הסבר אמוני כלשהו?

עיקר המעלה של עם ישראל הוא לא בחכמתנו, לא בכישרונותינו ולא בחוזקנו - אלא באלוקיותנו. אנחנו עם אלוקי, עם שהקב"ה קרא לו: "בני בכורי ישראל", שהוציא אותו ממצרים, נתן לו את התורה, ייעד אותו להיות אור לגויים ולהפוך את כל העמים לקרוא שפה ברורה בשם ה'. אנחנו לא עם אלוקי כדי להתהדר כנגד הגויים, כדי לעסוק בהתפארות וגאווה - אלא מפני השליחות העליונה של האור האלוקי שמאיר לעולם כולו על ידינו. ההבנה שמעלה עליונה כזאת יכולה להתבטא גם בחכמה, וכשישראל בארצם גם בגבורה ממשית ובכל התכונות והמעלות הטובות היא הבנה פשוטה וסבירה - אבל היא מפספסת את העיקר מפני שלא בעניין הזה נבחרנו מכל האומות, אלא בהיותנו רעיה לדוד האלוקי, "כי אנו רעייתך ואתה דודנו".