שלום לכבוד הרב מה הייתה מנחתו של הבל? נאמר "מבכרות צאנו ומחלבהן"- והלא עד לנח לא הותר לאדם לרצוח החיה ולאכלה, ומדוע הסכים הבל בדעתו שבכך ירצה ה’ בלי שנאמר לו שמותר לו לקחת נפש חיה? האם הוא שחט חיה, או שמדובר בהבאת חיה בעוד נפשה בה, ולא בהמתתה, או בהבאת צמר וחלב (למרות ש"חלבהן"- מדבר בחלב הוא השומן, ולא תנובת החיה?) בתודה מראש

לשואל שלום, אכן נחלקו האמוראים האם מנחתו של הבל היתה עולה כליל לה', או שהיתה בתורת שלמים (ראה זבחים קטז ע"א), ואם בשלמים מדובר אכן קשה, וכבר נדרש לשאלה זו רד"ק (בראשית ד, ד), וכתב: "ולדבריו, השאר הניח לחיה ולעופות, כי הוא לא אכלו כי לא היו אוכלים בשר". בברכה נאמנה