המשך- מנחתו של הבל

תודה רבה. ובכל זאת, בין כה וכה- כיצד ידע הבל כי מותר לו לגזול חייה של חיה אחרת מבלי שהותר לו? הרי שהרעיון אינו מוסרי ונדמה כקרוב לאיסור, מדובר בגזילת חיים מיצור שה’ נפח בו חיים! מניין הבטחון כי ה’ ירצה שאדם יגזול חיים של חיה, שה’ בכבודו החיה, קודם זמנה הטבעי למות? מדוע חשב הבל שזה יהיה לרצון ה’ (וגם אם סופו מוכיח, עדין זה מוזר)? האם עשוי להיות קשר לכך שהוא נרצח, לדעתך? בתודה רבה

לשואל שלום, אמנם לא הותרה אכילת בשר בהמה, אך שחיטת בהמה לה' כן הותרה, וכבר אדם הראשון הקריב קרבן לה' (ראה שבת כח ע"ב; עבודה זרה ח ע"ב; חולין ס ע"א). בברכה נאמנה