חומרת המלבין פני חברו ברבים

שלום כבוד הרב, במסכת אבות פרק ג משנה יא נכלל הסעיף של "והמלבין פני חברו ברבים" בקרב האנשים ש"אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא". מדוע נכלל הסעיף בקרב שאר הסעיפים האחרים, שכן נאמר "אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא" על סעיפים אלו מכיוון שניכר בהם שלא יצרו תקפו, אלא הוא עושה זאת מפני עזות פנים ואילו בעניין המלבין פני חברו ברבים, ניתן להגיד שהוא עושה זאת מתוך רצון להתגדל בעיני אחרים. אם כן, מדוע נכנס סעיף זה בין האחרים? תודה ושבוע טוב

לשואל שלום, המלבין פני חברו ברבים, הוא כופר בהיות האדם 'צלם אלקים', ואינו מאמין בכך שנשמת האדם היא חלק אלוק ממעל. לכן הוא מזלזל בבריות. וגם אם נאמר שעיקר כוונתו לרומם את עצמו, אם היה ברור לו שהאדם הוא נזר הבריאה ותכליתה, הוא לא היה מעלה על דעתו לרומם את עצמו בדרך זו. בברכה נאמנה