כבוד הרב שלום רב תודה רבה על שענית בתשובה ברורה מאוד בשאלה הקודמת. הינה השאלה: בבראשית פרק ג פסוק י כתוב "וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" אבל בפסוק ז היה כתוב: "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" למה האדם התכוון שאמר שהוא ערום?

לשואל שלום, החזקוני (בראשית ג, י) מבאר, שאף על פי שכבר תפרו עלה תאנה, כיון שלא כיסו אלא את בשר הערוה נחשבו ערומים, ולפי חז"ל היה אדם ערום מן המצוות (ראה פסיקתא זוטרתא ג, י). בברכה נאמנה