שלום הרב, אני בן 15 ולומד באחת מישיבות בני עקיבא. רציתי לספר לך על משהו קצת מביך שאני מקווה שתוכל לעזור לי. כנער כמו כולם יש לי בעיה שהיא הוצאת זרע קודש לבטלה,הוצאתי השבוע זרע לבטלה ואני מאוד מצטער על כך.. מה אוכל לעשות עכשיו?איך ממשיכים?איך לא ליפול בזה שוב? אשמח אם תוכל לייעץ לי או\ו לתת לי כלים להתמודד עם זה תודה מראש עומרי!

שלום מתוך שאלתך ניכר הכאב העצום על המעשה ומנגד הרצון החזק לשוב למסלול מתוקן וקדוש. אשריך! הכלל בכל ענין זה הוא שככל שנוסיף קדושה (כפי שאני מאמין שאתה עושה עד עתה) כך יתמעטו הכישלונות וכל מעשינו ומחשבותינו יהיו לשם שמים. מספר רעיונות כיצד להתחזק בעניין זה: כמו שמקרה שאדם חולה ח"ו יש לבדוק תחילה מהו השורש ומוקד הבעיה ובו "לטפל" כראוי כך שלא תשנה המחלה. רש"י (במדבר פרק ט"ו פס' ל"ט) כותב: "הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות, העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות". חשוב להשתדל ולעצור את הדברים לפני שהם מתחילים או ממש בתחילתם. להימנע מהיחשפות לדברים היכולים להביא אותך למחשבות לא רצויות וממילא לכל שאר המצבים. דברי רש"י הנ"ל נאמרו בפרשת ציצית. הרב יהושע שפירא בספרו הנפלא אשיב ממצולות מביא שאחת העצות והסגולות להינצל מעבירה זו היא מצות ציצית. יש להדר במצות ציצית, למשמש בה, ולהסתכל ולראות את הציציות. בתניא (פרק כ"ח) הביא האדמו"ר הזקן את הפסוק במשלי (פרק כ"ו פסוק ד') "אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה" ולמד מכך דרך להתמודדות עם היצר. "אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה זרה כי המתאבק עם מנוול מתנול גם כן רק יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורים שנפלו לו". הניסיון מלמד שעיסוק במחשבה שלילית או התחפרות ועיסוק מתמיד בחטא, אף שכוונתו של האדם להתנער ממנו, מעצימות אותן. ועל כן העצה היא לא להתמודד עם המחשבה רעה לא על ידי טענה "מה את מפריעה לי כעת", וגם לא בבירור ובחיפוש אחר הסיבות החטא "מאין באו לו מעשים אלו". הדרך להתמודד עם טענות ומענות אלו הוא רק באי התמודדות איתם! כאשר האדם לא ינהל מלחמה מולן הן ייעלמו פתאום כפי שבאו. יצר ויצירה באים מאותו שורש. כנגד התגברות היצר ניתן להתעסק ביצירה כל אדם לפי תכונת נפשו ציור, מוזיקה, מעשי התנדבות , ספורט וכדו'. דבר נוסף היכול להועיל מאד היא התפילה. פשוט להתפלל להשי"ת תפילה טבעית ממעמקי הלב "שחרר אותי מכל הבוץ הזה", "תן לי את הכוח להמשיך להתעלות". באותם רגעים של קושי אתה יכול לומר בשפתך הפשוטה שאתה פשוט לא מסוגל להתגבר לבדך ואתה מבקש ממנו עזרה וסיוע (והרי הבא להיטהר מסייעין בידו). חשוב מאוד מאוד גם לאחר נפילות אל תשקע בייאוש. הזריזות שביציאה מן החטא חשובה ומעודדת הן יציאה פיזית – צא מהמקום שבו אתה נמצא. לך לעשות כושר, לך להתקלח תחליף בגדים, לך לסיבוב בישוב. והן יציאה רוחנית – עסוק בדברי קדושה מיד! למד תורה, התפלל, עשה חסד וכו'. אנשים רבים לא יודעים שאין בעיה כלל לחזור בתשובה על כל חטא. הקב"ה הוא אבינו הרחמן הרוצה בתשובה, חנון המרבה לסלוח. חז"ל הרבו לדבר על גודל מעלת התשובה. ולכל חטא יש תשובה! עיקר התשובה שה' רוצה היא קלה להשגה. רבינו חיים מוולוז'ין (קונטרס עץ- חיים) כותב: "תשובה- חרטה ועזיבת החטא... היינו שיגמור בדעתו שלא יעשה עוד אם יבוא לידו" נאמר בתורה: "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו", ואמרו חז"ל ש"מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש מאות". ולכן, כל מה שכתוב בספרים שעל החטא הזה קשה לשוב בתשובה, נועד לתת לאדם הרתעה שלא יחטא ולא יפול בנסיון, אך לאחר שנפל ודאי וודאי שאין להתעכב מלחזור בתשובה אפילו רגע אחד בגלל ספרים אלו. ודברים אלו מפורשים בדברי ר' נחמן מברסלב, שצריך להיזהר כשלומדים מוסר, שהמוסר שלומדים, לא יגרום לריחוק נוסף מרבש"ע (משיבת נפש חלק ב,ה). בעל התניא כותב, שאדם צריך להיות בטוח שברגע שמבקש סליחה מה' - מיד מחל לו. ומוסיף בעל התניא ש"אין כאן שום ספק כלל" שהקב"ה סולח. אדם צריך להאמין שזה כך, מפני שהטוב שבו הוא מה שהוא באמת, ואילו הרע שבו - זה לא הוא. ככל שאדם מרגיש שהוא בן מלך, כך הוא מקטין את שייכותו לרע ואת סיכוייו ליפול שוב. וגם אם הוא נפל שוב- הרי גם זמן ההתמודדות נחשב בעיני רבש"ע. כמו כן יש להתחזק בשמחה של מצוה. כל עשיה חיובית כל לימוד תורה כל מצוה חייבת להיעשות בשמחה. השמחה גורמת לקרבת ה'. המאמין ב-ה' הוא השמח, הוא המאמין בטובו ואף מאמין בעצמו לצאת מכל נפילותיו. (נעזרתי בקטע זה על מעלת התשובה בדברים שכתב הרב שמואל אליהו בנושא) נסיים בסעיף מאורות התשובה (פרק י"ד סע' י"ט) המלא אור ותשובה כאחד: אפילו אם רואה אדם, שעם מה שנתעורר בלבו להחזיק בדרך ישרה ולהתגבר יותר בעבודת השי"ת, מתגבר בו היצר הרע יותר ומפילו לתאוות ושפלות, מ"מ לא יתחרט כלל על התגברותו ויוסיף גבורה על גבורתו...ולא יירא כלל... בהצלחה!