חמי מאושפז זה כארבעה וחצי חודשים בעקבות מחלה. הוא רוצה שבני המשפחה יהיו איתו כל הזמן. בעלי עושה משמרת בוקר ומשמרת ערב בכל שבוע והדבר מקשה עליו מאוד בעבודה, בלימודים ובזמן עם הילדים (שהצטמצם לאפס באמצע השבוע). האם למרות שחמי מקבל טפול הולם בביה"ח הסיעודי על ילדיו להיות עמו כל זמן שהוא מבקש? האם אפשר להעמיד גבול לביקורים? האם יש מקום לשאלה "עד היכן כיבוד הורים"?

מצות כיבוד הורים אין לה גבול. וכמה שמכבדים יותר המצוה יותר גדולה. והשכר הוא עצום. אף שצריך לקייים מצות שלא על מנת לקבל פרס. ואולם גם אדם מצוה לעשות את עבודתו באמונה. וגם ללמד את בניו וללמוד בעצמו. וצריך לכלכל בתבונה את כל הצרכים ולמצוא את האיזון הנכון ביניהם. יתכן שיש מקום קצת לצמצם את שעות התורנות תוך שכנוע האבא שהצמצום הכרחי.אך לא אוכל לומר כן בהחלט כל עוד איני מכיר את מצב אבא מקרוב.