למה על מצוות כיבוד אב ואם, צדקה וכיו"ב לא מברכים ועל מצוות מעקה כן מברכים?

יש על זה תשובת הרשב"א, שכיבוד אב ואם וכל מצווה שהשכל האנושי מחייב אותה, אנו לא מבליטים את הנקודה של 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו', על אף שכשאנו מקיימים מצוות אלו שומה עלינו לקיימם בגלל הציווי האלוקי ולא בגלל השכל האנושי, מ"מ לא מבליטים זאת על ידי ברכה, כך כותב ערוך השולחן שעל מצוות שכליות לא תקנו ברכה. מה שמברכים על עשיית מעקה דווקא ולא על כל סילוק היזק אף שמחוייבים מהתורה לסלק כל מפגע, משום שעל זה כתבה התורה מפורשות, כך כותב החיי אדם.