יש לי שתי שאלות לכבוד הרב 1)הקצוה’’ח כותב בסימן מז סק’’ד בשם הרמב’’ן והרב המגיד שמיגו נגד חזקה שמתחת יד האדם אינו מועיל אמנם כתב הרמב’’ן בחידושיו למסכת ב’’מ בריש המסכת ובמסכת ב’’ב דף לב שמיגו להוציא אמרינן ולכאורה זו סתירה כי להוציא ממון מתחת יד האדם זה לכאורה מיגו נגד חזקה שמתחת ידו 2)האם ייאוש מאבידה דומה למחילה של חוב או לביטול כגון ביטול חמץ? והאם צריך לומר את הייאוש בפה או שסגי במחשבה

לשואל היקר - אפתח בהתנצלות על העיכוב במענה, 1. חזקה מה שתחת יד אדם היא דווקא לגבי חפץ ספציפי שנמצא אצלי, אך לא כאשר תובעים מאדם חוב (ועל כך אמר הרמב"ן שאומרים מיגו להוציא. ראה בב"ב לב ע"ב בסוגיית 'גחין ולחיש'). שם אמנם הוא מוחזק אך אין את החזקה הנ"ל. 2. יאוש מאבידה באופן פשוט אינו פעולה של המתייאש להחיל חלות אלא היא מצב נפשי שהאדם מתייאש, וכאשר הוא נמצא במציאות זו ממילא חלה פעולת חלות של הפקעת החפץ מבעליו. אין צורך באמירה בפה. בברכה