שלום וברכה אשמח לשאול בגדר לא תחנם האם בימינו גדרי המצווה נוהגים גם בגוי שלא עובד ע"ז? ושאלה נוספת בהקשר האם מי שסובר שלא תחנם ניתן "להקל" בו האם הוא מסתמך על סברת הרב בהיתר המכירה ועל הרב הרצוג?

מובן מאליו שאיסור "לא תחנם" - ככל מצוות התורה - שריר וקיים, ו"זאת התורה לא תהא מוחלפת"; אלא שמקדמת-דנא חלוקים הפוסקים בגדרי האיסור ובהיקף תחולתו, שיש מהם שהצמידו אותו לעבודה זרה, ולדידם יש לדון בהבחנת נוצרים ממוסלמים, כמו גם בהבחנות פנים-נוצריות, ובשאלת מידת היותם "אדוקים בדתם", ובנוסף לכך אם היותם "בני תרבות" משנה את המצב. מכאן הבסיס לדעות הסבורות שכלפי רבים מהגויים דין "לא תחנם" אינו נוהג בזמן הזה, להוציא - אולי - מדינות "המזרח" שבחלקן עדיין מתקיימת עבודה זרה "ממש". נכון הוא שמרן הראי"ה זצ"ל, הגרי"א הרצוג, ועוד, ציינו היבטים אלה כ"עוד" סניף לעניין היתר המכירה, ואולם גם היתר המכירה אינו נשען בעיקרו על סניף זה, וגם המצמצמים את חלות לא תחנם בזמה"ז אינם נשענים על דבריהם אלא רק ב"מצטרף" וכסניף.