שלום לכבוד הרב רציתי לשאול אף על פי שאינני מתמצא בנושא. ביחס לשאלת צמצום המחלוקת בין השיטות. הרי הרב קוק חי ופעל בתקופה שבה התעורר הרעיון של תקומה יהודית בארץ ישראל (הרעיון הציוני וכו). חשבתי על זה שאולי יש צד לומר שכאשר עם ישראל מתכונן להקים מדינה בארץ ישראל כמו בימי הרב קוק יש יותר מקום ללמוד פילוסופיה יהודית. ואולי אפילו רבי נחמן מברסלב היה מודה שבהקשר הזה חשוב להכיר את מה שקורה בעולם שכן נדמה לי שייתכן כי גישות פילוסופיות עשויות להשפיע על הפוליטיקה מבחינה רעיונית וכללית. וכאשר אדם בישראל נמצא בתקופה שבה עם ישראל חפץ לבסס פוליטיקה כמו בתקופתו של הרב קוק יש יותר מקום לבחון גישות כלליות שונות בעולם ולא להיות מסוגר בבועה בתוך עצמך. ולכן יש יתרון למי שמכיר את הפילוסופיה היהודית לאורך השנים ולומד כיצד היא התמודדה עם גישות פילוסופיות שונות בעולם. וכך יהיה ניתן ללמוד כיצד ניתן להתמודד עם גישות פילוסופיות שונות בעולם, לנסות לברר מה טוב ומה לא. מה נכון מבחינת הבנת העולם אך המסקנה לא נכונה (או להיפך). אפשרות ללימוד הפילוסופיה היהודית יכולה להיות למשל מתוך תוכנית הלימודים של ישיבת מרכז הרב שנדמה לי שלא יושמה בפועל. (נדמה לי שתוכנית הלימודים מוזכר במאמרי הראי"ה אולם ייתכן ואני טועה או לא מדייק לגבי זה). ואילו מבחינה פרטית יכול להיות שאדם שמנסה לחיות בצורה בריאה וטובה הוא לא זקוק בשביל עצמו דווקא לשמוע פילוסופים וייתכן שיש אנשים רגועים שזה פחות יתאים להם העניין הזה. ואולי מהבחינה הזו הרב קוק לא יחלוק על רבי נחמן מברסלב שאדם לא חייב להיכנס לזה. וייתכן שאם לאדם אין צורך בזה באופן פרטי הלימוד הזה לא יועיל לו. ועוד עניין של פער בין התקופות הוא שבעבר בתקופתו של רבי נחמן מברסלב כשהקהילות היהודיות היו במקומות שונים בעולם שלא כמו בימינו שיש את מדינת ישראל אזי פחות היה מקום להשפעה חיובית של יהודים על שאר העמים. שכן ייתכן שהיהודים אולי היו עסוקים בלשמר את החיים שלהם ואפשרות ההשפעה החיובית על שאר העמים הייתה פחותה מאשר בימינו. ואילו בימינו כשיש את מדינת ישראל האפשרות להשפיע באופן חיובי על שאר העמים גדולה יותר. ולכן יש מקום להכיר את הספרות היהודית הפילוסופית שמתמודדת עם הגישות שונות בעולם. וזאת על מנת להכיר את העולם והיהדות טוב יותר ומתוך זה גם להבין וללמוד אודות דרכים מתאימות כיצד ניתן להוסיף טוב גם כלפי שאר העמים. (כמובן שהעניין של יחסי ישראל ואומות העולם רחב הרבה יותר מדברי אלו ואינני מתיימר כלל באמת להיכנס לסוגייה זו, אלא לגעת בה רק מהצד של יתרון לימוד הפילוסופיה היהודית למי שמתעניין בעולם. ואיני רוצה להיכנס לעניין הרחב ועצום הזה). כמו כן ניתן לשאול, האם ההדרכות של רבי נחמן מברסלב נגעו בעיקר לחסידי ברסלב או לכל עם ישראל וזו שאלה כללית יותר, שאני משער שהתשובה תלויה גם בשאלה האם דברי רבי נחמן מברסלב מספיק מובנים על מנת שיהיה ניתן לקחת מהם עניינים טובים גם למי שלא מכיר את חסידות ברסלב. ובעצם שאלה זו נוגעת גם למי שמלמד את דברי רבי נחמן מברסלב כיצד הוא מנגיש ומסביר את דבריו. ואם כן איני יודע אם הסבר זה רלוונטי או שלא כל כך. כך בעקבות הדברים ניתן להעלות על הדעת שישנן שאלות בלימוד שקשורות גם לתקופה ולהקשר בו אדם חי, ולמגמה של הלימוד שלו. אציין כי בדברי כיוונתי למחשבה כללית ולאופן הלימוד. ולא כיוונתי בדברי לגבי עיסוק במחשבה של הפוליטיקה. לא התיימרתי לעסוק בכך. כיצד לדעת הרב אפשר להסתכל על מחלוקות בין חכמי ישראל? האם יש אופנים מקובלים שהשתמשו בהם במהלך הדורות כדי לצמצם מחלוקות? ואולי לנסות לראות אם ניתן לקחת את הטוב מכל דעה? סליחה על האריכות הרבה ותודה רבה שבת שלום

עיין במאמריי שבנושא זה, שבספרי "אור יקרות". ואוסיף ששאיפה לצמצום מחלוקות, נאה ככל שתהיה, צריכה להיות מבוססת. לכל זה אין דבר וחצי דבר עם "לקיחת טוב שבכל דעה", שכן דבר זה נכון גם אם הגישות באמת חלוקות.