אודות סיבוב השערים, שבזמן האחרון מידי חדש בחדשו, סובבים את שערי הר הבית ובית המקדש, מאות אנשים, האם ראוי להצטרף לזה, ובאיזו תדירות?

כבר כתב הרמב"ן על הפסוק (דברים י"ב, ה') לשכנו תדרשו ובאת שמה, וז"ל: שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית ה', ותאמרו איש אל רעהו 'לכו ונעלה אל הר בית ה' אל בית א-להי יעקב' (ישעיהו ב',ג'), כלשון ציון ישאלו דרך הנה פניהם (ירמיהו ג', ה'). ובספרי (ראה ח'): תדרשו – דורש על פי הנביא. יכול תמתין עד שיאמר לך נביא? ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ומצא ואח"כ יאמר לך נביא, וכן אתה מוצא בדוד וכו' ועל דרך האמת לשכנו תדרשו, לכבודו תדרשו, ובאת שמה, לראות את פני האדון ה' א-להי ישראל, וממנו אמרו חכמים 'שכינה' עכ"ל. ועיין בגמ' ראש השנה דף ל' וסוכה דף מ"א: ומנלן דעבדינן זכר למקדש? דאמר קרא (ירמיהו ל): כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה ע"ש. ומבואר מכל זה שיש ענין גדול לדרוש את דרך בית ה'. ועיין ר"ן על הרי"ף תענית (דף ד' מדפי הרי"ף) שגם לאחר החורבן היו קהילות ישראל פוקדות את הר הבית, ולכן גם בזמננו מתפללים על הגשמים שבועיים אחרי שמחת תורה ע"ש. ויעויין פאת השלחן פרק ג' סע' י"ב, וז"ל: וניכר שם שער השושן באבני גזית בצד קרן מזרחית דרומית, וכן ניכרים שני שערי חולדה לדרום, ומשער שושן הנזכר לצפונו כמטחוי קשת יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכיפות מחוץ ודלתותיהם ברזל, והם סגורים לעולם, וקורים להם ההמון שערי רחמים... וכן עמא דבר באים עד אותם הכותלים ומתפללים לא-ל ית"ש לפני אלו השערים וכו' ע"ש. והנה בשו"ע או"ח סי' תקס"א סע' ה': היה הולך ובא לירושלים הולך ובא תוך ל' יום אינו קורע קרע אחר, ואם לאחר ל' יום חוזר וקורע, וה"ה בערי יהודה ובמקדש עכ"ל. וראה בספר הר הקודש (עמ' ע"ב פנים מסבירות אות ס"ה): יש המהדרין שלא יעבור עליהם שלשים יום שלא יראו את מקום המקדש או יבקרו אצל כותל המערבי. וכן נהג הגאון מרן יהושע לייב דיסקין זצ"ל אב"ד בריסק בכל ערב ראש חדש ללכת על מקום סמוך ונראה להר הבית, הסתכל לעבר מקום המקדש השמם וכו' ע"ש. ומזה היה נראה דוודאי יפה עושים המארגנים את סיבובי השערים אחת לחודש, ויש לעודדם ולהשתתף ככל האפשר. ויה"ר שבזכות לשכנו תדרשו, תתקיים בקרוב בעז"ה נבואת הנביא: נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות, כן יהי רצון.