תודה לכת"ר על תשובתו בענין משיכת יתר בשעת הדחק. רציתי להמשיך ולשאול האם כשאדם מבחין במשיכת יתר מחשבונו עליו לעזוב את מקום עבודתו, ליסוע לסניף הבנק שלו הנמצא בעיר אחרת, ללוות כסף ולהשלים את הפער? האם האיסור הוא מדאוריתא? אם כן הוא - מדוע מותר בכלל לשלם את הריבית?

אם הריבית נרשמת ע"י הבנק ללא ידיעתו והסכמתו של הלקוח העברה היא של הבנק ולא של הלקוח. אומנם עליו למנוע את הדבר אך אין צורך לבטל לשם כך מעבודתו. אך אם החריגה נעשתה בכוונה המושך עובר גם הוא על איסור ריבית. העברה היא גם בעצם המשיכה וגם בתשלום. ואם אפשר להימנע מהתשלום בודאי שאין לשלם. אולם האם יש דרך להימנע מלשלם זאת?