שלום רב, ב"ה נולד לנו בן זכר ב- ד’ באדר. ברית המילה אי"ה אמורה להתקיים ב- י"א אדר, תענית אסתר הוקדמה ל- י"א באדר. 1. האם מותר לאב, לסנדק ולמוהל לאכול ביום זה? 2. האם לציבור מותר לאכול ביום זה בסעודת הברית? מה ההלכה במקרה זה (אשכנז)? בברכה,

לשואלים, מזל טוב ויהי רצון שתזכו להכניסו לתורה ולחופה ולמעשים טובים. בעלי הברית, שהם ההורים המוהל והסנדק, אינם צמים כלל בתענית אסתר: יש שהקילו דווקא כמו השנה, כשהתענית הוקדמה (עיין שער הציון סימן תרפו ס"ק טז), ויש שהקילו בכל תענית אסתר (יחווה דעת ח"ב סי' עח). מותר להם לאכול כבר מהבוקר, לפני הברית, מפני שזהו "יום טוב" עבורם ('מקראי קודש' לרב הררי, פ"ג סעיף ח), וגם אינם צריכים להשלים את הצום למחרת (משנה ברורה, שם ס"ק ז). שאר המוזמנים לברית רשאים לאכול בסעודת הברית (על פי הרמ"א תרפו ב והכרעת המשנה ברורה ס"ק ז), אך יצטרכו להשלים את התענית למחרת (רמ"א שם), עד צאת הכוכבים (ט"ז סק"ב; חשוקי חמד מגילה עמ' לג בשם הרב חיים קנייבסקי, על פי המשנה ברורה סי' רמט ס"ק כא, שבתענית שלא קיבל על עצמו אלא מחויב בה יש לצום עד צאת הכוכבים אפילו בערב שבת). המוזמנים רשאים לאכול לפני הברית (משנה ברורה שם סק"ז: "אפילו בשחרית מותרים לאכול". היה מקום להבין שכוונתו כאשר הברית בשחרית, ובא להוציא מסברה שמותר לעשות את סעודת הברית רק במנחה, ראו שער הציון סקי"ג, וכן משמע לכאורה מלשון הרמ"א שם: "לאכול על המילה", ולא שיאכלו לפני הברית. ברם, בחיי אדם כלל קנה ס"ג מבואר שלדעת הרמ"א הותר להחליט מלכתחילה להתענות למחר ולאכול היום בגלל הברית, וכן משמע בערוך השולחן תרפו,ה. ומצאתי שכך כתב בפירוש הרב אליהו שלזינגר, רבה של גילה, שואלין ודורשין א סי' לח, שמותר לאכול בשחרית עוד לפני הברית). לכן יש לפניכם שתי ברירות, וכדאי להתייעץ עם המשפחה: או שהברית והסעודה יהיו במהלך הצום, והמוזמנים יאכלו גם לפניה ולאחריה וישלימו את הצום למחרת; או שהברית תהיה קרובה לערב, והסעודה ברוב עם תהיה בסיום הצום בצאת הכוכבים. אם תבחרו באפשרות הראשונה, מותר להזמין לברית גם מי שכנראה לא ישלים אותה למחרת (חשוקי חמד, שם). הציבור, במקרה זה, יאמר את הסליחות של התענית ביום חמישי, כמו כולם (שער הציון שם ס"ק יג). חולה בתענית אסתר