איוב פרק ה

(א) קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה: (ב) כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה: (ג) אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם: (ד) ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל: (ה) אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם: (ו) כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל: (ז) כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף: (ח) אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי: (ט) עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר: (י) הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות: (יא) לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע: (יב) מפר מחשבות ערומים ולא תעשנה ידיהם תשיה: (יג) לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה: (יד) יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים: (טו) וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון: (טז) ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה: (יז) הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס: (יח) כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה: (יט) בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע: (כ) ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב: (כא) בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא: (כב) לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא: (כג) כי עם בני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך: (כד) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא: (כה) וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ: (כו) תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו: (כז) הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך: