איוב פרק ד

(א) ויען אליפז התימני ויאמר: (ב) הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל: (ג) הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק: (ד) כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ: (ה) כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל: (ו) הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך: (ז) זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו: (ח) כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו: (ט) מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו: (י) שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו: (יא) ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו: (יב) ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו: (יג) בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים: (יד) פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד: (טו) ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי: (טז) יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע: (יז) האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר: (יח) הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה: (יט) אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש: (כ) מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו: (כא) הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה: