ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
שחיטת מומר לעבודה זרה
חידושו של רב ענן – שחיטתו כשירה. [בנוי של 2 הנחות: 1. אינו מומר לכה"ת (מבחינת חשש שאינו מקפיד), כמו שאמרנו על ברית מילה. 2. אינו נחשב ככופר בכה"ת (נחשב יהודי). אנו נעסוק בהנחה השנייה].
א. המקור – יהושפט שאוכל משחיטתו של אחאב קושיות: 1. אולי אחאב שחט, אך יהושפט לא אכל? a. אולי הסית בדברים? הסתה זה במאכל/משתה (וזה שכתוב על ה' לגבי איוב – "ותסתני בו לבלעו חינם" – למעלה שאני). b. אולי רק שתה? (גם אם אחאב כגוי, עדיין לא נאסר שתם יינם). 1. לא אורח ארעא רק לאכול. 2. "וזבח ויסיתהו". 2. אולי זה לא אחאב ששחט ליהושפט? אפשרויות שונות ודחיות הגיוניות: a. אולי עובדיה? לא יכול לשחוט לבד הכל. b. אולי 7000 הצדיקים? התחבאו מאיזבל. אולי אנשי אחאב (מה7000)? היו רשעים. c. שילוב – אולי עובדיה ליהושפט ואנשי אחאב לאנשי יהושפט? אנשי יהושפט היו צדיקים. אולי אנשי יהושפט לעצמם ואחאב ואנשיו לעצמם? כאן הגמרא עוברת לתשובה כללית יותר – יהושפט היה מחובר לאחאב. [מקור: 1. כמוני כמוך כעמי כעמך (דחייה – הכוונה למלחמה – כסוסי כסוסיך). 2. שישיבו חד בגורן – באחווה].
ב. ניסיונות סיוע לרב ענן (ה. רבע עליון)
1. "והעורבים מביאים לו לחם ובשר" – משחיטת אחאב. דחייה – על פי הדיבור שאני.
[מי העורבים? רבינא – עופות. רב אדא בר מניומי – אולי אנשים? דחייה: 1. אם זה שמם – לא סביר שני אנשים עם שם זה. 2. אם על שם מקומם – צריך עורביים]. 1. "הכל שוחטים... ואפילו ערל ואפילו ישראל מומר". אתמול כבר ראינו: ערל=מומר לערלות. ממילא – "ישראל מומר" – או – מומר לע"ז (ואז זה ראיה לרב ענן), או מומר לנבילות (ואז זה ראיה לרבא).
ג. קושיות על רב ענן (רבע תחתון)
מי יכול להביא קרבן (ברייתא עם שלושה חלקים) – "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'".
| במה מדובר (כדי שלא יסתור ולא יחזור על עצמו) | (הערות אגב) |
a. "מכם" – ולא מכולכם – מומר לא. | מומר לכה"ת | (מכם – בכם חילקתי, אך גויים – כולם כן). |
b. "מן הבהמה" – | מומר לדבר אחד | (שדומים לבהמה. כדי שיעשו תשובה) |
c. חוץ מן המומר, מנסך יין ומחלל שבת בפרהסיא. | מומר= מומר לע"ז ולשבת - |
|
תיובתא דרב ענן תיובתא.
[שני דיונים אגב הברייתא על קרבנות (ה. שורה אחרונה)
A. יש מקור אחר לכך שמומר לא מקריב – ת"ק – חטאת יחיד – "ואם נפש אחת תחטא בשגגה מ עם הארץ" – ולא כולם. ר"ש בן יוסי – חטאת נשיא – "...בשגגה ואשם. או הודע אליו חטאתו" – רק מי שאם היה יודע לא היה חוטא. מאי בינייהו? רב המנונא: לשניהם – מומר לדבר אחד אינו מומר לכה"ת, אבל האם מומר לחלב מומר לדם? (אותו פסוק, שניהם הוקרבו במזבח ועוד) – ת"ק – מומר, ר"ש בי"ס – לא.
תשובה – צריך את שני המקורות : ברייתא א - "מכם" - שאינו מביא עולה – אפילו שאינו בא לכפר אלא דורון . ברייתא ב – שאינו מביא חטאת – אפילו שזה חיוב .
B. בברייתא – "בהמה"=פושעי ישראל. האם תמיד בהמה זו גריעותא? והרי - "אדם ובהמה תושיע השם"? תשובה – שם מוזכר אדם+בהמה. (ואילו "וזרעתי... זרע אדם וזרע בהמה" – גריעותא כי מוזכרים בנפרד).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.















