ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יא: במשנה – יג. 2+)
זמני איסור חמץ והשוואה לעדות
א. במשנה -
(אנחנו נתייחס למשנה רק בהמשך בסעיף ג בטבלה הבאה).
|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 |
|
| מותר מדאורייתא | איסור דאורייתא | |||||
| ר"מ | אוכלים | אסור מדרבנן | |||||
| ר"י | אוכלים | לבהמה | |||||
| ר"ג | אוכלים | תרומה | |||||
ב. טווח הטעות בעדות ובאיסור חמץ:
לגבי עדות, יש שני פסולים הקשורים לזמן:
- 1.לא מתואמים בזמן הארוע – סעיף א בטבלה.
- 2.הזמה – "עמנו הייתם באותו זמן" – סעיף ב בטבלה.
| א. תנן התם בסנהדרין | ר"מ | ר"י |
| לגבי עדות | שעה: 2-3 – קיימת 3-5 – לא קיימת | שעתיים: גם 3-5 – קיימת אבל 5-7 – בטלה, כי בזה לא טועים. |
|
| הסבר המחלוקת: | |
| אביי מצד אחד - מפרשים כוונתם, כדי לתאם ביניהם[1] מצד שני - טווח טעות קטן | כלום המעשה ארע סוף 2 ותחילת 3, ולזה הם התכוונו | חצי שעה המעשה ב4:30, |
| משהו | שעה + משהו המעשה ב4:00, | |
| רבא מצד אחד - לא מפרשים כוונתם ("והצילו העדה") מצד שני - טווח טעות גדול | 2 חסר משהו המעשה ארע בתחילת 2 או סוף 3, ואחד העיד מדויק, והשני טעה בשעתיים. | 3 חסר משהו המעשה ארע בין 3 ל-5, והם התכוונו לתחילת 3 ולסוף 5. |
| (ואין אומרים שהמעשה ארע באמצע, ושניהם טעו בשעתיים/שלוש, כי לא סביר ששניהם טעו אלא רק אחד (תוס')). | ||
| ב. תנן – תחילת המשנה הנ"ל (יב. מתחת לאמצע) | איך אפשר להזים את עדות ע"י השעה? תשובה: כדי להזים צריכים לומר | |
|
| זה שהעיד על השעה 2: | זה שהעיד על 3:
|
| ג. משנתנו (יב: 3+) | ר"מ - גוזר שעה | ר"י – גוזר שעתיים |
|
| איך זה מסתדר עם טווח הטעות בעדות? (על אביי קשה – למה גזרו יותר מדי? | |
| אביי | חמץ לכל מסור, וטועים יותר, | |
| רבא | באופן כללי טועים 2, | הסבר אביי לרבא - |
|
|
| רבא - |
(יב: 13-)
הערות:
- 1.לגבי זמן סעודה לכל אדם.
- 2.רב אשי – כמחלוקת בעדות כך מחלוקת בחמץ.
- 3.לגבי עדות – אם טעו סביב נץ החמה עדותן בטלה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?












