פרק שלישי – אלו טרפות

"ובשר בשדה טרפה לא תֹאכֵלו" כל בהמה חיה או עוף שנטרפו ע"י בע"ח אחר או שנפצעו בפציעה שגורמת למוות. ואח"כ נשחטו כראוי הם אסורים באכילה מן התורה באיסור טרפה.

שמונָה סוגים כלָלִיים של טרפות שנלמדות מהלכה למשה מסיני:

ראשי התיבות: "דן חנק נפש"

1.      דרוסה - חיה או עוף דורס נעצו בה את הציפורניים.

2.      נקובה -  איברים מסוימים שנפרט נקבו בה בנקב מפולש, אפילו כשהוא קטן מאוד

3.      חסרה - שנולדה ללא איברים מסוימים.

4.      נטולה - נטלו ממנה איברים מסוימים

5.      קרועה - שנקרעו חלקים מסוימים מגופה

6.      נפולה - שנפלה והתרסקו איבריה

7.      פסוקה - שאיברים מסוימים נחתכו לרחבם.

8.      שבורה - שעצמות מסויימות נשברו.

במשנה שמונה עשרה טריפות בבהמה שהם נגזרות של השמונה הבסיסיות, הטרפות בעוף מופיעות בהמשך הפרק.

• נקבו – הוושט, או קרום המוח, הלב, הריאה, הקבה, המרה, המעיים, הכרס, ההמסס, ובית הכוסות.
• נחתכו - הקנה או חוט השדרה.
• ניטל הכבד.
• נחסר מהריאה.
• נקרע רוב הכרס החיצונה.
• נפלה מהגג.
• נשברו רוב הצלעות.
• ונדרסה ע"י בע"ח.

האם טרפה חיה או לא

הכוונה האם בהמה שיש  בה אחת מהטרפות יכולה לחיות יותר משנה לאחר ההטרפה.

המקורות לשתי השיטות:

טרפה אינה חיה

"זאת החיה אשר תאכלו" - "חיה" דוקא בהמה שיכולה הייתה לחיות מותר לאכול אבל טרפה שאסורה באכילה כנראה שלא הייתה יכולה לחיות ולכן מכאן ראייה שטרפה לא הייתה שורדת – טרפה - לא חיה.

טרפה חיה

נשנה בבריתא של רבי ישמעאל: "וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל" - איזו בע"ח לא יאכל ונקראה "חיה" – שחי? אלו שמונה עשרה טריפות שנאמרו למשה מסיני, הפסוק מכנה את הטרפות בלשון "חיה" - חיים שיכולים לחיות.

מדוע לתנא דבי רבי ישמעאל מנינו רק שמונה עשרה טרפות ולא יותר.

הגמרא מקשה שישנם עוד ארבע טרפות שרמוזות בר"ת בסג"ר ועוד שבע שמועות של אמוראים עם שבע טרפות נוספות.

אות ב' של בסג"ר – בהמה שנחתכו רגליה מעל הארכובה - הברך  - נמנית עם הטרפות, ומדוע תנא דבי רבי ישמעאל לא מנה אותה?

תרוץ: תנא דבי רבי ישמעאל סובר שבהמה שנחתכו רגליה מעל הברך כשרה ולא טרפה.

באות ס' של בסג"ר: חסרון בשדרה - בהמה שנחסרו חוליות בשדרה שלה היא טרפה - ותנא דבי רבי ישמעאל לא מנה את הטרפה הזו במניין הטרפות שלו!

עונה הגמרא: אתה צודק- תנא דבי רבי ישמעאל מונה את חסרון בשדרה כאחד הטרפות, וכדי שנשאר בתוך המניין של השמונה עשרה ולא נגלוש לתשע עשרה, נחשיב את הנקב בבית הכוסות והנקב בהמסס כטרפה אחת.

אות ג' של בסג"ר: למה לא מנה תנא דבי רבי ישמעאל את הגלודה? גלודה זו בהמה שהפשיטו אותה מהעור שלה כשהיא בחיים. עונה הגמרא תנא דבי רבי ישמעאל סובר כמו רבי מאיר שמכשיר את הגלודה.

באות 'ר' של בסג"ר – למה לא מנה תנא דבי רבי ישמעאל את הטרפה שנקראת חרותא – חרותא – בהמה שהראיות שלה הצתמקו והתקשו כמו חריות של דקל, וזה קרה דוקא ע"י אדם ולא בידי שמיים.

עונה הגמרא: נכון אתה צודק, באמת חרותא היא אחת מהטרפות, וכדי להשאר במסגרת השמונה עשרה, נוציא מהרשימה את המרה שניקבה שהיא דעת יחיד של רבי יוסי ברבי יהודה.

שבע השמועות – איך הם משתלבות בתוך ה18 טרפות?

השמועה הראשונה - של רב מתנה - עצם הירך שיצאה ממקומה והגיד שמחבר אתה אל עצם האליה נרקב.

השמועה השנייה - של רכיש בר פפא משמו של רב - אחת או שתי הכליות שנפגעו למשל מלאות במוגלה.

השמועה השלישית -  במשנה בהמשך הפרק נאמר שאם ניטל הטחול של הבהמה, הבהמה כשרה, על זה אמר רב עוירא משמו של רבא דוקא אם ניטל הטחול לגמרי, אבל אם ניקב הטחול הבהמה טרפה.

השמועה הרביעית – של רבה בר בר חנה משמו של שמואל – אם הקנה והוושט נתלשו בכמה מקומות מהמקום שלהם – זה סוג של טרפה.

שלשת השמועות האחרונות נאמרו ע"י רבה בר רב שילא בשם רב מתנא שאמר בשם שמואל – אם נעקרה אחת הצלעות ממקום החיבור שלה או שעצם הגולגולת התרסקה ברובה או בשר שחופה את רוב הכרס שנקרע ברובו – הבשר שחופה את רוב הכרס הוא הבשר שנמצא בחלק התחתון של הבהמה בדופני הבטן.

עונה הגמרא – בתוך הרשימה של תנא דבי רבי ישמעאל המעודכנת יש שמונה טרפות שמדברות על נקב, נחשיב אותם כטרפה אחת ונכניס את שבע השמועות בשבע הנותרות.

ועוד השתיים הנוספות מהבסג"ר