ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
"הבושה שמתביישים בפנימיות הלב מפני החטא, אף על פי שהיא דבר שבטבע, מכל מקום יש בה קצת כפרה. וכשמשימים הלב להרחיב את הבושה, כל מה שהיא מתרחבת הרי היא מרחבת את חוג הסליחה על כל החטאים כולם ... ואם כן, המתבייש מאחד מחטאיו - מכולם הוא מתבייש, והרי התשובה של יראת ה', שהיא הבושה, מתפשטת על כל שיעור קומתו, ומתכפר לו בזה אפילו מחטאים דבעינן בהו תשובה רבתא". (אורות התשובה פרק יד, כד)
חז"ל אומרים כי "כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עוונותיו" (ברכות יב), מדוע? האם "מספיק" שאתבייש בכדי שימחלו לעוונותי? מה עניינה של הבושה בתהליך התשובה?
מהי בושה? רגש שלילי חזק המתעורר אצל אדם החש כי הזולת או הוא עצמו, מבקרים אותו בעקבות מעשה שעשה בניגוד לנורמות המקובלות עליו או על החברה. תחושת בושה נובעת לרוב מתחושת אשמה. הבושה מתעוררת כשיש גילוי של המעשים: או שאחרים מגלים או שהאדם עצמו כביכול "גילה" שהוא עושה מעשים רעים.
בתפילת רב המנונא אותה אנו אומרים ביום כיפור: "אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי. עפר אני בחיי, קל וחומר במיתתי. הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה. יהי רצון מלפניך שלא אחטא, ומה שחטאתי מחוק ברחמיך אבל לא על ידי יסורין" (מסכת יומא, דף פז, עמוד ב).
ביום כיפור אדם חושב על מעשיו ומגלה כי קיים פער בין מה שראוי לעשות ובין מה שהוא היה רוצה לעשות ולכן הוא מתמלא בושה.
מתי אדם איננו מתבייש? בשעה שאין הוא רואה כי עשה מעשים שאינם ראויים. "הרעות כשהן מתעצמות בטבע הנפש להיות עצם מעצמיו, לא יוכל העושה הרע להרגיש כל רגש של בושה, שהרי כל הרעות הן לפי ערך כבודו שהושפל" (עין איה ברכות, פרק ראשון, קסט)
מי שנפשו כל כך הושחתה וכבודו הושפל, אין הוא מכיר במעשיו הרעים וממילא אין הוא מבקר את עצמו על מעשים אלה ואין לו בושה. "אמנם, בהיות האדם מרומם בנפשו למעלה משפלות השחיתות, אז ישוב להתבייש בכל פועל רע, וצער הבושה ירשים יותר את תיעוב הרע וחשק הטוב שנחסר לו... מה שאין כן עז פנים שלא ידע בושת והרעות הם קנייניו העצמים, הוא לא יתמרק כדרך שמתמרקות הנפשות שרק מקרים רעים נטפלו להן ... עז פנים לגהינום ובושת פנים לגן עדן" (שם).
שאלת מעלת האדם ותשובתו אינה תלויה בעיקר במעשיו כי אם ברצון האדם ובטהרת נפשו. עיקרו של האדם הוא רצונו. האדם מורכב משכל, רצון ומעשים. המחשבה היא כח חשוב מאד באדם, אך אדם יכול לחשוב מחשבות ולא להסכים איתן או לא לחיות על פיהן. כך גם מעשיו של האדם יכולים להיות מזוייפים. אדם יכול לעשות מעשים שאין הוא מאמין בהם ואינו רוצה לעשותם. אך רצון האדם הוא הדבר האמיתי ביותר בחייו. רצונו של האדם הוא עצמיותו. אי אפשר לכפות על האדם רצון שאינו שלו. ולכן הרהור תשובה הוא יסודה של התשובה. שכן כך אמרו חז"ל על מי שקידש אשה "על מנת שהוא צדיק גמור" שהיא ספק מקודשת "שמא הרהר תשובה בלבו". (קידושין) יש אדם הרוצה טוב אך מסיבות כאלה ואחרות אינו מצליח להוציא אל הפועל את רצונותיו הטובים, ויש הרוצה ברע ולשם כך משתמש במעשים טובים.
"רחמנא לבא בעי". הקב"ה מתבונן בלבב: האם לבו של האדם טהור? האם רצונותיו חיוביים? מי שנפשו הושחתה אינו מבחין בין טוב לרע , אינו מבקר את עצמו וביקורת של אחרים אינה פועלת בו. אדם כזה אין לו בושה. מי שנפשו טהורה והוא חפץ בקרבת אלקים מתמלא בבושה כל אימת שנזכר במעשיו הרעים. הוא מבין כי קיים פער בין מה שהוא רוצה וצריך להיות לבין מה שהוא עכשיו. בושה זו היא יסוד התשובה ויסוד טהרת הנפש. הבושה מלמדת על רצון האדם.
הרב מוסיף ומלמד אותנו כי בושה של האדם על חטא אחד, על מחשבה רעה אחת, בסופו של דבר מקיפה את כל חייו של אדם. הבושה אפילו מדבר אחד מלמדת כי האדם רוצה להיות טוב ולעשות את הישר בעיני ה' גם אם ברגע זה הוא חושב ומתבייש רק מדבר אחד. נפש האדם אחת היא והרהור הבושה והתשובה פועלים על כל נפשו.
חז"ל אמרו כי לעם ישראל ישנן שלוש תכונות המאפיינות אותו ואחת מהן היא: 'ביישנים'. על יסוד דברים אלו אומר ר"נ מברסלב כי מי שאין לו בושה בידוע שלא עמד על הר סיני. מכיוון שנשמה שנטע בורא העולם בישראל טהורה היא, היא ממהרת להתבייש בשעה שהיא עושה מעשים שאינם טהורים ורחוקים מקרבת אלקים. הבושה מלמדת על תכונת התשובה הקיימת בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
