(עט: שורה 1 – פ. שליש תחתון)

כוי – לגבי אותו ואת בנו, כיסוי הדם ומתנות כהונה 

הקדמות:
1. יש או"ב בילד כלאיים.
2. מחלוקת האם או"ב שייך באב, והאם חוששים לזרע אב – חנניה – כן, ר"י – לא.
3. המחלוקת הנ"ל שייכת גם לגבי כלאיים – האם הבהמה מוגדרת לפי האם או לפי האב והאם.
4. הנחת הבסיס של כל הסוגיא – רב חסדא - כוי זה כלאיים של בהמה וחיה.

א. המחלוקת באו"ב

ת"ר – (כאמור) או"ב נוהג בכלאיים (שתי בהמות),
האם נוהג בכוי?
רבנן – כן, ר"א – לא.

ב. הסבר המחלוקת:

1. הכוי הוא הילד – לא יתכן:
2. אמא חיה (צבייה) – ברור שאין או"ב (אין או"ב בחיות, רק בבהמות).
3. אמא בהמה (תיישה)  - ברור שיש או"ב, כי לא אכפת לנו מה מין הילד ("שה" ו"בנו" כל דהו).

1. הכוי הוא ההורה, וההורים שלו הם תיש וצבייה:
   רבנן (כן), 2 הנחות:
   1. חוששים לזרע האב (לכן הכוי הוא גם חצי שה), כמו חנניה
   2. גם ב"מקצת שה" יש דין או"ב.

על מה חולק ר"א? שתי אפשרויות:

1. שלא חוששים לזרע אב (עט: שליש).
2. שאין איסור ב"מקצת שה" (פ. 1+)

ג.  תחומים נוספים
המחלוקת צריכה להסתדר עם עוד שני מקורות:

ד. שיטות נוספות בכוי

A. רב יהודה – ברייה בפני עצמה,ויש ספק אם נחשב לחיה או בהמה.
B. כתנאי -
יש אומרים – כלאי חיה ובהמה,
אך כל השאר חולקים:
ת"ק – איל הבר,
ר' יוסי ורשב"ג – ברייה בפנ"ע (ולגבי חיה/בהמה – ר' יוסי – ספק (וכן רב יהודה), רשב"ג – בהמה).