ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא חולין

הדף היומי הקצר

חולין - דף ל"ח

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
885
מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן שמחה
לחץ להקדשת שיעור זה

הורד קובץ mp3 של השיעור

סיכום הדף יומי, גמרא חולין לח

(לז: 11 שורות מלמטה לח: במשנה)

ראינו במשנה שמסוכנת מותרת, אך צריך לבדוק שמפרכסת (כדי שנהיה בטוחים שחייתה עד גמר השחיטה). היום נגדיר מסוכנת ונגדיר פרכוס.

חלק א - הגדרת מסוכנת

שאינה יכולה לעמוד
(ואפילו שעדיין יש לה כוח לאכול בקעיות (גזרי עץ) או קורות (הקשה של הדקל)).

חלק ב – פרכוס

א. מה נחשב פרכוס

A. במשנה
ידיים ורגליים:
רשב"ג – שניהם, חכמים – אחד מהם.
בבהמה דקה לא מספיק פשיטת היד, כי זה נלווה להוצאת הנפש, אלא צריך גם החזרה.
[וכן בגמרא:
1. שמואל (לפי רב ענן, לח. 3+).
מה החידוש על פני המשנה? מהמשנה ניתן היה לדייק שבבהמה דקה שצריך שתפשוט ותחזיר, ושמואל מחדש שמספיק רק החזרה].
2. וכן רבא (מביא ברייתא, לח: רבע) -
בבהמה גסה ובעוף
– כל תזוזה נחשבת פרכוס -
[בבהמה  גסה – שפיטת או החזרת יד או רגל, בעוף – רפרף כנפו או זנבו],
אבל בבהמה דקה -  ברגל – לכל כיוון, אך ביד – רק אם החזירה.
מה החידוש על פני המשנה? עוף.

שאר פרכוסים:
ר"א – זינקה (נפחה בגרונה ויצא דם), וכן ר"ש שאם שחט בלילה ומצא בבוקר שכותלי בית השחיטה (שמואל) מלאים דם – סימן שזינקה. משמע שלת"ק זינקה לא מספיק.
חכמים – גם זנב.

B. כשכשה באזנה (לח. 2+)
רב – סימן פרכוס,
שמואל – לא צריך כל כך.

C. גועה והטילה רעי

רב – פרכוס

ר"מ-רי"ס בברייתא – לא פרכוס

גועה

קול חזק

קול חלש

הטילה רעי

שותתת

מתרזת



ב. מתי צריך שתפרכס? (לח. באמצע)

תחילת שחיטה

אמצע שחיטה

סוף שחיטה

ר"נ בי"צ

רב חסדא

רבא

סברות (ע"פ שטמ"ק)

צריך שתמות עם סיום השחיטה

צריך שתמות אחרי השחיטה,
לכן צריך שתפרכס ממש בסוף

מספיק שיהיה לה חיות קטן עד הסוף

עד אז צריך שיהיה בה חיות גדול.

ראיות

1. במשנתנו – שצריך שתפשוט ותחזיר ידה, ולא ייתכן שנדרוש כל כך הרבה חיות אחרי השחיטה. (הרי אז ודאי מספיק חיות קטן).

כן יתכן, אחרת סביר שמתה בסיום או לפניו.

2. ר"ש – שחט בלילה ומצא כתלים עם דם – כשר, והרי א"א לדעת מתי זינק הדם.

יוצא שהראיה הזאת לא נדחית.

ניסיון דחייה זינוק דם הוא פרכוס רציני, ולכן מועיל גם בהתחלה.

[סדר המשנה הוא:
ר"ג – יד+רגל.
ר"א – דיה אם זינקה.
רבנן – עד שתפרכס יד/רגל].

דחיית הדחייה: מהלשון "דיה" – יד+רגל>זינוק.

ניסיון הצלה – זינוק > יד/רגל,
דחיית הניסיון – "עד" – יד/רגל>זינוק.

3. "כי יולד" – פרט ליוצא דופן, "תחת אמו" – פרט ליתום.

במה מדובר?
אם מתה אחרי שנולד – אין בעיה,
אם מתה אפילו קצת לפני שיצא ובני אדם הוציאוהו – זה יוצא דופן (גם אם יצא מהרחם),
אלא מתה תוך כדי הלידה ופסול  כי אינו "תחת אמו".
יוצא – כדי שיהיה כשר צריך שהאם תחיה עוד קצת אחרי שיצא.
וכך גם בשחיטה – צריך שיחיה עד קצת אחרי השחיטה.



שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
עוד בנושא חולין

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il