ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
סיכום הדף יומי, גמרא חולין לח
(לז: 11 שורות מלמטה – לח: במשנה)
ראינו במשנה שמסוכנת מותרת, אך צריך לבדוק שמפרכסת (כדי שנהיה בטוחים שחייתה עד גמר השחיטה). היום נגדיר מסוכנת ונגדיר פרכוס.
חלק א - הגדרת מסוכנת
שאינה יכולה לעמוד
(ואפילו שעדיין יש לה כוח לאכול בקעיות (גזרי עץ) או קורות (הקשה של הדקל)).
חלק ב – פרכוס
א. מה נחשב פרכוס
A. במשנה
ידיים ורגליים:
רשב"ג – שניהם, חכמים – אחד מהם.
בבהמה דקה לא מספיק פשיטת היד, כי זה נלווה להוצאת הנפש, אלא צריך גם החזרה.
[וכן בגמרא:
1. שמואל (לפי רב ענן, לח. 3+).
מה החידוש על פני המשנה? מהמשנה ניתן היה לדייק שבבהמה דקה שצריך שתפשוט ותחזיר, ושמואל מחדש שמספיק רק החזרה].
2. וכן רבא (מביא ברייתא, לח: רבע) -
בבהמה גסה ובעוף – כל תזוזה נחשבת פרכוס -
[בבהמה גסה – שפיטת או החזרת יד או רגל, בעוף – רפרף כנפו או זנבו],
אבל בבהמה דקה - ברגל – לכל כיוון, אך ביד – רק אם החזירה.
מה החידוש על פני המשנה? עוף.
שאר פרכוסים:
ר"א – זינקה (נפחה בגרונה ויצא דם), וכן ר"ש שאם שחט בלילה ומצא בבוקר שכותלי בית השחיטה (שמואל) מלאים דם – סימן שזינקה. משמע שלת"ק זינקה לא מספיק.
חכמים – גם זנב.
B. כשכשה באזנה (לח. 2+)
רב – סימן פרכוס,
שמואל – לא צריך כל כך.
C. גועה והטילה רעי
| רב – פרכוס | ר"מ-רי"ס בברייתא – לא פרכוס |
גועה | קול חזק | קול חלש |
הטילה רעי | שותתת | מתרזת |
ב. מתי צריך שתפרכס? (לח. באמצע)
| תחילת שחיטה | אמצע שחיטה | סוף שחיטה |
| ר"נ בי"צ | רב חסדא | רבא |
סברות (ע"פ שטמ"ק) | צריך שתמות עם סיום השחיטה | צריך שתמות אחרי השחיטה, | |
מספיק שיהיה לה חיות קטן עד הסוף | עד אז צריך שיהיה בה חיות גדול. | ||
ראיות |
| 1. במשנתנו – שצריך שתפשוט ותחזיר ידה, ולא ייתכן שנדרוש כל כך הרבה חיות אחרי השחיטה. (הרי אז ודאי מספיק חיות קטן). | כן יתכן, אחרת סביר שמתה בסיום או לפניו. |
| 2. ר"ש – שחט בלילה ומצא כתלים עם דם – כשר, והרי א"א לדעת מתי זינק הדם.
יוצא שהראיה הזאת לא נדחית. | ניסיון דחייה – זינוק דם הוא פרכוס רציני, ולכן מועיל גם בהתחלה. [סדר המשנה הוא:
דחיית הדחייה: מהלשון "דיה" – יד+רגל>זינוק. ניסיון הצלה – זינוק > יד/רגל,
| |
|
|
| 3. "כי יולד" – פרט ליוצא דופן, "תחת אמו" – פרט ליתום. במה מדובר? |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
