(פד. שליש עליון – יושלם בעז"ה במוצ"ש כי תבוא)

חלק א – המשך ביאור המשנה

א. אין כיסוי הדם בבהמות

שאל יעקב המין – למה לא אומרים בהמה בכלל חיה? (כפי שלמדנו עא.)
רבא – דם בהמות הוקש למים: לגבי דם בקר וצאן "על הארץ תשפכנו כמים" – כמו שמים לא צריכים כיסוי.

שאלה – אם כן – שדם בהמות יוכשר למקווה?
תשובה – יש שלושה מיעוטים בפסוק "אך מעיין ובור מקווה מים יהיה טהור":
למעט שאר משקים זוחלים,
למעט שאר משקים שהכניסם ישירות (מכונסים),
ולמעט דם.

ב. כיסוי הדם – גם במזומנים לך (פד. שליש תחתון)

A. מקור – "אשר יצוד ציד חיה או עוף" - לרבות אלו שכבר ניצודו.  
(יצוד – שגם במה שכבר מזומן לו, שיאכל מעט, כאילו שצריך להתאמץ ולצוד אותו).

אגב זה:
B. מימרות ודרשות על הסתפקות במה שיש ולא לבזבז כסף

1. 1. ת"ר - "כי ירחיב ה'  אלוקיך את כבולך, ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשל לאכול בשר... וזבחת מבקרך..." (דברים יב,כ-כא) –
   תאכל בשר רק מתוך תאוה (רעב),
   ותאכל רק את מה שיש לך, ולא את כל מה שיש לך (מבקרך ומצאנך). 

מכאן ר"א ב"ע: יאכל לפי עשירותו, רק מי שיש לו 50 מנה יאכל בשר (אחת לשבוע), מאה מנה – כל יום.

האם פוסקים כך?
רב – צריך לחוש זה,
ר' יוחנן ור"נ – אנו חלשים, וצריכים לאכול הרבה (ואפילו לווים לזה).

1. משלי (כז,כו-כז) – "כבשים ללבושיך, ומחיר שדה עתודים" -
   עדיף כבשים על שדה, ומהכבשים תכין בגדים.
   (וכן רי"ח – עשתרות צאנך – שמעשירות בעליהם).

"ודי חלב עיזים ללחמך, ללחם ביתך, וחיים לנערותיך".

ודי חלב – אל תשחטם, אלא תאכל חלבם.
וחיים לנערותיך (לילדים) – גם אותם תחנך כך (שלא ירבו בבשר ויין),
ללחמך, ללחם ביתך – שלך קודם.

1. (תחילת פד:) רי"ח - שיטה לבזבוז כסף – ילבש פשתן רומאי (יקר ועדין), וישתמש בכלי זכוכית לבנה (נשבר בקלות), ולא ישמור על פועליו כשחורשים בשור.
   [אגב, כוס מתכת מים פושרים זה מסוכן, אא"כ שם עשבים או הרתיח לפני].
2. רב עוירא – טוב איש חונן דלים ומלוה – לבני ביתו, יכלכל דבריו במשפט – לעצמו (תהלים קיב).

(אמצע פד:)
ג. איסור כיסוי ביו"ט ושבת

A. במשנה – יש איסור כיסוי,
וממילא בכוי ביו"ט לא ישחוט ולא יכסה מפני הספק.

[מה האיסור? ביצה ז: -
1. חופר. 2. גומא. 3. כתישה. 4. מוקצה. הגמרא מעמידה במצב בו אין את האיסורים מלבד איסור דרבנן של גומא, והתירו ביו"ט בודאי ולא בספק].

B. שוחט לחולה בשבת
רב עינא – יכסה (הותרה)
רבה – לא יכסה,
ראיה  מברייתא:
ר' יוסי בברייתא הביא ראיה לדין של כוי:
קל וחומר: מילה ודאית דוחה שבת, אבל ספיקה לא דוחה אפילו יו"ט,
כיסוי הדם שודאו לא דוחה שבת, ספקו לא דוחה יו"ט.
פירכות לקל וחומר -
1. שופר – ודאו לא דוחה שבת, ספיקו דוחה יו"ט (כמו ספק איש/אישה)
2. מילה<כיסוי – שלא נוהג בלילה וכיסוי כן.
לענניינו -