ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פח: 6 שורות מלמטה – פט: סוף פרק כסוי הדם)
חלק א - אגדתא על כיסוי הדם וענווה
א. אמר רבא – בשכר "ואנוכי עפר ואפר" זכו בניו לאפר פרה ועפר סוטה.
למה לא הוזכר עפר כיסוי הדם? כי לא נהנים ממנו בעוה"ז (גם לא רוחנית)
ב. אגב זה, עוד דרשה של רבא של "בשכר..." -
בשכר "אם מחוט ועד שרוך נעל" זכה לחוט ציצית ורצועות תפילין.
מה ההנאה בעוה"ז:
תפילין – "וראו על עמי הארץ כי ה' ה' נקרא עליך"
ציצית – שמזכיר את כיסא הכבוד.
[אגב סיפור זה – ר' אבא – קשה לחזור בשתובה מגזל הנאכל (שאפילו אברהם לא השיב את אשר אכלו הנערים].
ג. אגב "ואנוכי עפר ואפר" – עוד דרשות על ענווה (לפי סדר של קישורים מאחד לשני)
A. ר"א בן רי"ס הגלילי – "כי אתם המעט" – שממעטים עצמם.
במה ממעטים – שאבות האומה מיעטו עצמם:
אברהם – ואנוכי עפר ואפר, משה ואהרן – ונחנו מה, דוד – ואנוכי תולעת ולא איש,
בניגוד לגדולי האומות.
B. אגב זה -
1. רבא/רי"ח - ונחנו מה>ואנוכי עפר ואפר.
2. רבא/רי"ח – תולה ארץ על בלימה – שהעולם מתקיים בזכות "ונחנו מה" של משה ואהרן.
C. אגב זה – ר' אילעא – תולה ארץ על בלימה – בזכות מי שבולם פיו במריבה.
D. ואגב זה -
1. עוד דרשה על עוונה כבסיס העולם – ומתחת זרועות עולם.
2. עוד דרשה על שתיקה – "האומנם אלם צדק תדברון, מישרים תשפטו בני אדם", שאומנות האדם היא "אלם", אבל בתורה "צדר תדברון", אך לא יגיס דעתו אלא "מישרים".
חלק ב – כיסוי באפר/עפר ע"ז
זעירא/רבה בר ירמיה – מכסים בעפר עיר הנידחת.
קשה - והרי זה איסורי הנאה?
- זעירי – הכוונה לא לאפר, אלא לעפר,
העפר לא נאסר כי נאסר רק "כל שללה תקבוץ", ואילו העפר צריך גם תלישה מהאדמה. - הכוונה לאפר, ומותר כי מצוות לאו להינות ניתנו.
מקשה רב רחומי מברייתות ששופר ולולב של ע"ז לא ישתמש בהם?
- 1. לא ישתמש לכתחילה, אך בדיעבד יצא יד"ח.
דחייה – ברייתא שאומרת שגם לא יצא. - 2. שם לא יצא כי צריך שיעור, ואיסורי הנאה "כתותי מכתת שיעוריה", אך בכיסוי הדם – אין צורך בשיעור/דבר שלם.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
