ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השיעור הוכן והעובר על ידי ר' דובי שחור.
השיעור לע"נ הרב יהודה עמיטל בן יקותיאל זאב זלמן ז"ל
טומאת משקים מדאוריתא
לדעת רב: אין בכלל טומאת משקים מהתורה.
לדעת רבי מאיר רבי אלעזר ושמואל: משקים מקבלים טומאה מהתורה, אבל לא מטמאים.
לדעת רבי שמעון ורבי יוסי - משקים גם מקבלים טומאה וגם מטמאים, אבל כשהם מטמאים הם יכולים לטמא רק אוכל.
לדעת רבי יהודה - משקים גם מקבלים טומאה וגם מטמאים כל דבר.
A. קושיא על שיטת רבי אלעזר שהביא את עדותו של רבי יוסף בן יועזר שממנה נשמע שאין בכלל טומאת משקים מהתורה. ותרץ שמואל שניתן להסביר שמה שכתוב שהמשקים טהורים הכוונה טהורים מלטמא. אבל שיטת רב נשארה בקושיא.
B. מחלוקת רב ושמואל
רב סובר שאין טומאת משקים בכלל מן התורה. ומדרבנן יש טומאה אבל לא במקדש.
שמואל סובר שטומאת משקים היא מדאוריתא. והיכולת של משקים לטמא דברים אחרים היא מדרבנן.
C. קושיא על שמואל
הרי יש פסוק שאומר שאם בשר קודש נוגע בדבר טמא הוא נטמא בעצמו, ולכאורה גם בשר קודש יגע במשקה טמא הוא ייטמא מהתורה - ניסינו לתרץ ולא הצלחנו. והקושיא נשארה.
D. קושיות על שיטת רב
1. "וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה, בְּכָל כְּלִי יִטְמָא" - אז מפורש בפסוק שמשקה מקבל טומאה - לא כמו שאמר רב!
ותרצה הגמרא: הפסוק מדבר על יכולת המשקים להכשיר אוכל לקבל טומאה, ולא על טומאת המשקים בעצמם. וראינו שהגמרא הוכיכה שהדין הזה קיים גם במשקים שמחוברים לקרקע וגם במשקים תלושים.
2. קושיא על ההבנה בשיטת רב - בקושיא הראשונה. והקושיא הייתה מברייתא שבה אומר רבי יוסי ברבי חנינא שמשקי בית המטבחיים בבית המקדש טהורים ולא מכשירים לקבל טומאה ויוצא שמן התורה משקים לא מכשירים, ורק חכמים גזרו. וכשגזרו חכמים הם לא גזרו במקדש. ואז רב לא מובן. תרצה הגמרא:יש הבדל בין דם למים. ובדם יש דרשה מיוחדת שלא מכשיר לקבל טומאה.
ובנוסף נכנסנו לדיון צדדי בדינים של דם הקרבנות ודם התמצית – שלא מכשירים אוכל לקבל טומאה.
3. "אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור" ומשמע שמים בסתם הם טמאים. והתירוץ: שנושא הפסוק הוא האדם שטובל ולא המים שטובל בהם.
4.ישנה ברייתא שדנה בדם טמא שנזרק על המזבח. זאת אומרת שדם של קרבנות יכול לקבל טומאה! נגד שיטת רב. ותירצה גמרא - הטומאה בבריתא היא רק טומאה מדרבנן ורב מקבל שישנה שיטה כזו. ואותה השיטה היא נגד שיטת יוסף בן יועזר איש צרידה שאמר שאין טומאה אפילו מדרבנן במשקה בית המטבחיים בבית המקדש.
5. ברייתא שבה כתוב שהתפקיד של הציץ היה לכפר בין השאר גם על דם שנטמא במקדש. אז יוצא שדם במקדש כול להיות טמא! והתירוץ הוא אותו התירוץ שתירצנו קודם: הטומאה שעליה מדברים בבריתא היא רק טומאה מדרבנן וזו שיטה שנוגדת את שיטת יוסף בן יועזר איש צרידה.
6. מפסוק שגם הוא מדבר על יכולת הכפרה של הציץ - "ונשא אהרון את עוון הקדשים" – והגמרא בשלב הקושיא הסיקה שהכוונה היא שהציץ מכפר על דם הקרבנות שנטמא במקדש. ואז יוצא שדם שהוא משקה יכול להיות טמא מהתורה. ותירצה הגמרא – לא. הכוונה של הפסוק היא לא על הדם אלא על הקומץ שהוא לא משקה.
7. פסוק בחגי שבו בחן חגי את הכהנים – והכהנים אמרו שיין של נסכים שנגע בשמן של מנחות הוא טהור. ורב אמר על זה שהכהנים טעו. ולמה הם טעו? הרי רב סובר שמשקים טהורים. ותרצה הגמרא מה שאמר רב שמשקי בית המטבחיים במקדש לא טמאים – הכוונה רק למשקים שלא מוקרבים על גבי המזבח. כמו דם, או מים שנועדו להדחה של הקרבנות. אבל משקים שמוקרבים ע"ג המזבח כמו השמן של המנחות – גם לשיטת רב הם יכולים לקבל טומאה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".













