ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השיעור הוכן והעובר על ידי ר' דובי שחור.
השיעור לע"נ הרב יהודה עמיטל בן יקותיאל זאב זלמן ז"ל
טומאת משקים מדאוריתא
לדעת רב: אין בכלל טומאת משקים מהתורה.
לדעת רבי מאיר רבי אלעזר ושמואל: משקים מקבלים טומאה מהתורה, אבל לא מטמאים.
לדעת רבי שמעון ורבי יוסי - משקים גם מקבלים טומאה וגם מטמאים, אבל כשהם מטמאים הם יכולים לטמא רק אוכל.
לדעת רבי יהודה - משקים גם מקבלים טומאה וגם מטמאים כל דבר.
A. קושיא על שיטת רבי אלעזר שהביא את עדותו של רבי יוסף בן יועזר שממנה נשמע שאין בכלל טומאת משקים מהתורה. ותרץ שמואל שניתן להסביר שמה שכתוב שהמשקים טהורים הכוונה טהורים מלטמא. אבל שיטת רב נשארה בקושיא.
B. מחלוקת רב ושמואל
רב סובר שאין טומאת משקים בכלל מן התורה. ומדרבנן יש טומאה אבל לא במקדש.
שמואל סובר שטומאת משקים היא מדאוריתא. והיכולת של משקים לטמא דברים אחרים היא מדרבנן.
C. קושיא על שמואל
הרי יש פסוק שאומר שאם בשר קודש נוגע בדבר טמא הוא נטמא בעצמו, ולכאורה גם בשר קודש יגע במשקה טמא הוא ייטמא מהתורה - ניסינו לתרץ ולא הצלחנו. והקושיא נשארה.
D. קושיות על שיטת רב
1. "וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה, בְּכָל כְּלִי יִטְמָא" - אז מפורש בפסוק שמשקה מקבל טומאה - לא כמו שאמר רב!
ותרצה הגמרא: הפסוק מדבר על יכולת המשקים להכשיר אוכל לקבל טומאה, ולא על טומאת המשקים בעצמם. וראינו שהגמרא הוכיכה שהדין הזה קיים גם במשקים שמחוברים לקרקע וגם במשקים תלושים.
2. קושיא על ההבנה בשיטת רב - בקושיא הראשונה. והקושיא הייתה מברייתא שבה אומר רבי יוסי ברבי חנינא שמשקי בית המטבחיים בבית המקדש טהורים ולא מכשירים לקבל טומאה ויוצא שמן התורה משקים לא מכשירים, ורק חכמים גזרו. וכשגזרו חכמים הם לא גזרו במקדש. ואז רב לא מובן. תרצה הגמרא:יש הבדל בין דם למים. ובדם יש דרשה מיוחדת שלא מכשיר לקבל טומאה.
ובנוסף נכנסנו לדיון צדדי בדינים של דם הקרבנות ודם התמצית – שלא מכשירים אוכל לקבל טומאה.
3. "אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור" ומשמע שמים בסתם הם טמאים. והתירוץ: שנושא הפסוק הוא האדם שטובל ולא המים שטובל בהם.
4.ישנה ברייתא שדנה בדם טמא שנזרק על המזבח. זאת אומרת שדם של קרבנות יכול לקבל טומאה! נגד שיטת רב. ותירצה גמרא - הטומאה בבריתא היא רק טומאה מדרבנן ורב מקבל שישנה שיטה כזו. ואותה השיטה היא נגד שיטת יוסף בן יועזר איש צרידה שאמר שאין טומאה אפילו מדרבנן במשקה בית המטבחיים בבית המקדש.
5. ברייתא שבה כתוב שהתפקיד של הציץ היה לכפר בין השאר גם על דם שנטמא במקדש. אז יוצא שדם במקדש כול להיות טמא! והתירוץ הוא אותו התירוץ שתירצנו קודם: הטומאה שעליה מדברים בבריתא היא רק טומאה מדרבנן וזו שיטה שנוגדת את שיטת יוסף בן יועזר איש צרידה.
6. מפסוק שגם הוא מדבר על יכולת הכפרה של הציץ - "ונשא אהרון את עוון הקדשים" – והגמרא בשלב הקושיא הסיקה שהכוונה היא שהציץ מכפר על דם הקרבנות שנטמא במקדש. ואז יוצא שדם שהוא משקה יכול להיות טמא מהתורה. ותירצה הגמרא – לא. הכוונה של הפסוק היא לא על הדם אלא על הקומץ שהוא לא משקה.
7. פסוק בחגי שבו בחן חגי את הכהנים – והכהנים אמרו שיין של נסכים שנגע בשמן של מנחות הוא טהור. ורב אמר על זה שהכהנים טעו. ולמה הם טעו? הרי רב סובר שמשקים טהורים. ותרצה הגמרא מה שאמר רב שמשקי בית המטבחיים במקדש לא טמאים – הכוונה רק למשקים שלא מוקרבים על גבי המזבח. כמו דם, או מים שנועדו להדחה של הקרבנות. אבל משקים שמוקרבים ע"ג המזבח כמו השמן של המנחות – גם לשיטת רב הם יכולים לקבל טומאה.

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה המשמעות הנחת תפילין?

איך ללמוד אמונה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

פסח שני

אנחנו קודש למענך

איך עושים קידוש?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















