כבוד ואהבה לאוהבי ישראל | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
עם ישראל
ישראל והעמים

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

4082

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אברהם בן רוחמה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שאלת הנוצרים אוהבי ישראל
בשנים האחרונות אנו עדים לתמיכה הולכת וגוברת בישראל מצד נוצרים אוונגליסטים. הם רואים בהקמתה של מדינת ישראל את נס התגשמות חזון הנביאים שבתנ"ך. עם ישראל חוזר לארצו, הארץ נותנת את יבולה, "ניחם ה' ציון, ניחם כל חורבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' (ישעיה נא, ג)". הם רואים את היישובים ואת הכרמים ומתרגשים, שהנה מתגשמת הנבואה: "ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פרים" (שם סה, כא). "ושבתי את שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות וישבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גנות ואכלו את פריהם" (עמוס ט, יד). בעוד מדינות רבות תומכות בערבים בגלל אינטרסים כלכליים או מפני פחד או מפני דעות כוזבות, האוונגליסטים עומדים לצידנו באופן מובהק. ועמדתם חשובה מאוד, בהיותם מרכיב מרכזי בארה"ב, שהיא כיום המדינה החזקה בעולם.

אולם אצל רבים מתעוררת השאלה, כיצד להתייחס לנוצרים שהפכו פתאום לידידים. במשך קרוב לאלפיים שנה רדפו הנוצרים את העם היהודי, רצחו, בזזו, גירשו, אנסו להמיר דת, ופתאום נוצרים אוהבים אותנו? האם אפשר להאמין להם? ומה עושים עם מה שכתב הרמב"ם שהנצרות היא עבודה זרה?

מודעה וגילוי נאות
כדי שאהיה נקי ואוכל לכתוב את דבריי ללא נגיעות אישיות, הנני מתחייב בלי נדר שלא לקבל עבור עצמי ועבור הישיבה תרומות מנוצרים ידידי ישראל. בעבר, שלא בידיעתי השיג נציג הישיבה תרומה מכובדת מנוצרים אוהבי ישראל. לאחר שהסכימו לתרום כבר לא היה מנומס לסרב לקבל, אבל הננו מחפשים דרך לתרום סכום שווה לפעילות חיובית בקרב הגויים.

היחס לישראל
כמדומה שהכול תלוי ביחס לעם ישראל. החטא החמור ביותר של הנצרות היה כפירתה בבחירה האלוקית שבחר ה' בישראל להיות לו לעם סגולה, ובכל נבואות הגאולה שנאמרו על עם ישראל. הם חשבו להחליף את ישראל, ומתוך כך עשו לנו צרות איומות וגם התאמצו בכל כוחם להעביר יהודים על דתם. על כך תקנו חכמים את 'ברכת המינים', וכפי שכתב הרמב"ם (הל' תפילה ב, א): "היו מצירים לישראל ומסיתים אותם לשוב מאחרי השם".

לא מקרה הוא שאבן הבוחן בעולם - למוסר, לאמת ולאמונה - הוא היחס לישראל. האמונה התגלתה לעולם על ידי עם ישראל, על ידי אברהם יצחק ויעקב, יציאת מצרים ומתן תורה. ומאז ועד עתה מתגלה ה' לעולם על ידי קורות ישראל, בחסד ובדין, בשכר, בעונש ובנחמה, כדברי התורה והנביאים.

השינוי בדורות האחרונים
בדורות האחרונים אנו עדים לשינויים משמעותיים ביחס לישראל. החזרה שלנו לארצנו והתבססותנו בה, קיומינו הנצחי למרות הרציחות והשואה, הקמת המדינה, החקלאות הפורחת, העמידה מול אויבינו מסביב – כל אלה עוררו אצלם קושיות גדולות ומחשבות חדשות. חלקם נעשו שונאים לנו יותר, מפני שלהבנתם עצם קיומנו כאן מכחיש את אמונתם, ובתואנות שונות הם תמיד תומכים באויבינו. לעומתם ישנם לא מעטים שמאמינים כיום במידה זו או אחרת שעם ישראל הוא עם הסגולה, ועליו לחזור לארצו וליישבה ולעסוק בתורה ובמצוות. והם רואים לעצמם זכות לסייע להתגשמות הנבואות שבתנ"ך.

אם כן, כאשר מדובר בנוצרים שמאמינים שבחר ה' בישראל, ושכל הנבואות הטובות צריכות להתגשם בישראל, ואינם פועלים להעביר אותנו על דתנו ח"ו אלא לחזקנו, הרי שכל הדברים החמורים שנאמרו על הנוצרים לא חלים עליהם, ולהיפך - תיקון גדול הם מתקנים, והינם מחסידי אומות העולם, וה' ישלם שכרם.

טומי ולר
פגשתי לאחרונה נוצרי אמריקני, טומי ולר, ושאלתי אותו: אם יבוא לפניך יהודי וישאל מה עדיף, להיות יהודי או נוצרי, מה תגיד לו? השיב: אומר לו להיות יהודי. אמנם הוסיף שלא תמיד חשב כך. מתחילה כל נוצרי מעוניין שכולם יהיו נוצרים, אבל עמדה זו נובעת מבורות. לצערו מפרסמים כעת נגדו דברים שאמר אז. לאחר שביקר בארץ, התחיל להכיר בערכו הגדול של עם ישראל. הוא סיפר לי שקרא בישעיהו (סא, ה):
"ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר איכריכם וכורמיכם", וכולו התמלא התרגשות, ואמר לעצמו: אולי אני אזכה להגשים את הפסוק הקדוש הזה! והוא מעודד אנשים לבקר בארץ ולעזור בעבודת האדמה, תוך מודעות למה שנאמר בפסוקים הבאים על ישראל: "ואתם כוהני ה' תקראו, משרתי אלוקינו יאמר לכם... ונודע בגויים זרעם, וצאצאיהם בתוך העמים, כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ה'".

דברי מרן הרב קוק זצ"ל
"באמונות הנוטות מכלל התורה, כמו האמונה הנוצרית והמחמדנית (איסלאמית), אין עיקר הארס מונח במושג האלוהות שלהם, שהוא שונה ממה שהוא נכון להיות על פי יסוד אורה של תורה, כי אם במה שיוצא מזה - הריסת המצוות המעשיות, וביטול תקוות האומה ביחש לתחייתה השלמה" (שמונה קבצים, קובץ א' לב).

וכן למדנו בפרשה
כיוצא בזה למדנו בפרשת השבוע, שהיחס לאומות העולם נקבע לפי התייחסותם לישראל (דברים כג, ד-ט): "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם. על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך... לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם. לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. בנים אשר ייוולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'".

היחס לעמלק
וכן היחס החמור לעמלק נקבע מפני התנהגותו לישראל, כמו שנאמר (דברים כה, יז-יט): "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים..." וכך גם להלכה, הכול תלוי ביחס לישראל, שכן לפני שיוצאים למלחמה בגויים צריך לקרוא להם לשלום, וכך הדין גם ביחס לעמלק. ואם יקבלו עליהם לשמור שבע מצוות בני נח מתוך אמונה בה' אלוקי ישראל ויסכימו לשלם מס - אין נלחמים בהם יותר להורגם (רמב"ם הל' מלכים ו, א-ד, וכס"מ שם). הרי שכל סיבת היחס החמור כלפי עמלק בהיותו עם שמגלם בתוכו שנאת ישראל תהומית.

הדעות בהלכה
נחלקו הפוסקים האם הנצרות היא ממש עבודה זרה. לדעת הרמב"ם הנצרות היא עבודה זרה, הואיל והם מאמינים שאותו האיש הוא אלוהים, ויש לכך משמעות הלכתית: אסור לקנות מהם ולמכור להם לעולם (רמב"ם ע"ז ט, ד). ולדעת התוספות (חולין יג, ב), אף שהם אומרים שהוא אלוהים, מנהג אבותיהם בידיהם, אבל באמת הם אינם מאמינים שהוא ממש אלוהים, ולכן מותר לשאת ולתת עמהם. וכל זה נאמר לגבי הקתולים, שיש להם צלמים. אבל לגבי הפרוטסטנטים, שאין להם צלמים, יש מקום לומר שאולי גם הרמב"ם יקל.

דיון נוסף: האם בני נח נצטוו שלא לעבוד עבודה זרה בשיתוף? כלומר, כאשר הם מאמינים בה' אלוקי השמים והארץ ומשתפים גם אליל באמונתם, האם הם עוברים בזה על איסור עבודה זרה, שהיא אחת משבע מצוות בני נח; או שהם אינם נחשבים בזה עובדי עבודה זרה אלא רק טועים בדבר. מקובל להלכה שבני נח לא נצטוו על השיתוף (ר"ן, רבנו ירוחם בשם התוספות, רמ"א או"ח קנו, א).
האם הם עוברים בזה על איסור עבודה זרה, שהיא אחת משבע מצוות בני נח; או שהם אינם נחשבים בזה עובדי עבודה זרה אלא רק טועים בדבר

ויש שהקילו לגמרי, ולדעתם העמים המתוקנים במוסר, למרות שהם נוצרים קתולים, כיוון שככלל הם מאמינים בייחוד ה', דינם כגרים ותושבים, שזה המעמד הגבוה ביותר (מאירי, מהרי"ץ חיות). וההולכים בשיטתם רצו להקל כך גם ביחס לגרמנים, שהרי היו אומה נאורה ומתוקנת, ובאה המציאות וטפחה על פניהם. ומכל מקום כאשר מדובר באוהבי ישראל, בוודאי לדעתם ניתן להחשיבם כגרים ותושבים.

הרי שאפילו לשיטת הרמב"ם לא ברור אם הפרוטסטנטים נקראים עובדי עבודה זרה בשיתוף, ויותר מסתבר שלכל הדעות הם אינם מוגדרים כעובדי עבודה זרה, ודינם כמקיימי שבע מצוות בני נח ומאמיני הייחוד באופן כללי (מונותיאיסטים).

מי קרוב אלינו יותר
נוצרים אלו קרובים אלינו יותר מהשמאל הליברלי החילוני שבארצות המערב, הן מצד אמונתם בתנ"ך, והן מצד המוסר. כפי הנראה תפישתם את זכויות האדם עמוקה ומלאת משמעות יותר, לעומת התפישה השמאלית שלעיתים היא חיצונית וחלולה. רוממות זכויות אדם בגרונם, ובפועל הם תומכים בערבים ובמוסלמים שכיום הם הקבוצה המקפחת ביותר זכויות אדם.

הנה לדוגמא, מרטין לותר קינג, אחד מגדולי האומה האמריקנית מבחינה אנושית ומוסרית, שהיה כומר בפטיסטי (אחד הזרמים האוונגליסטים), ייצג באמת את ערכי האדם וזכויותיו. הוא ביסס זאת על האמונה התנ"כית, ובמקביל היה אוהב ישראל. במכתב משנת תשכ"ז כתב לידיד אנטי-ציוני: "בארצות המערב שוב אין זה פופולארי לתת פומבי לשנאת היהודים. כיוון שכך, האנטישמי מחפש תמיד צורות, דרכים ובמות חדשות לטפטף בהן את רעלו. לכן, הוא שוב איננו שונא יהודים. הוא בסך הכול אנטי-ציוני. אבל, ידידי... אין מקום לטעות. כאשר אנשים מטיחים האשמות בציונות - מטרתם האמיתית היא היהודים". עוד כתב מתוך כתלי הכלא שהוכנס לתוכו בעוון מאבקו לשוויון זכויות: "אני בטוח שאילו חייתי בגרמניה הנאצית בעת ההיא, הייתי עוזר לאחיי היהודים ומעודדם אע"פ שהיה בכך משום עבירה על החוק..."

חסידי אומות העולם
ועדיין יש מקום לשאול, אולי מתערבים בין אוהבינו מיסיונרים שרודפים את נשמותינו. אכן, כאשר הדבר מוכח - יש להילחם בהם. אבל כלפי מי שלא הוכח, עלינו לחזור ליחס הבסיסי הראוי - כבוד ואהבה. וכדברי מרן הרב קוק: "אהבת הבריות... צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות, דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים... רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת האדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית...".
מתוך העיתון בשבע

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
אין היתר לפסול את ההיתר
אייר התשע"ה
רפואה ופיקוח נפש
פיקוח נפש וחולה ג'
שבט תשע"א
58 דק'
אורות התורה
תורה לשמה - לא פה ולא שם
אורות התורה, פרק ב'
ט"ז אדר ב' תשע"א
רביבים
יום העצמאות
אייר תש"ע

ישראל והעמים

10 דק'
ישראל והעמים
המשימה הלאומית - כיבוש הארץ
מתוך כנס רמלה ה-4 "בין ישראל לעמים"
הרב דוד בן פנחס | כ"ב ניסן תשע"א
ישראל והעמים
הפוסטמודרניזם בשירות היהדות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבט תשפ
ישראל והעמים
ההוכחה המוסלמית לאמיתת היהדות!
הרב נתנאל יוסיפון | אב תשע"ז
17 דק'
בלק
מה זכה בלק הרשע שתקרא פרשה על שמו
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל | ח' תמוז תשס"ה

ישראל והעמים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב אליקים לבנון
הרה"ג דוב ליאור
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב ינון גרוסברג
הרב הלל גפן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו