ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- עדכוני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. תרומות ומעשרות
ב. ערלה
ג. חרקים
בעדכון זה נעסוק בנושא תרומות ומעשרות בלבד, בגלל השנוי שחל בחלק מהיבול החל מראש השנה תשע"ב.
תרומות ומעשרות
איסור חמור הוא לאכול מיבולי ארצנו הקדושה שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות. הפירות הללו נקראים: טֶבֶל, שהאוכלם חייב במיתה בידי שמים. אמנם, בזמן הזה שעדיין לא כל עם ישראל מקובץ בארצו, האיסור הוא מדרבנן, ולמרות זאת, זהו איסור חמור שצריך לעשות את כל ההשתדלות כדי להימנע ממנו ולאכול פירות וירקות "מתוקנים", שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין, ואפילו במקרה של ספק רחוק, צריך בכל אופן להפריש תרומות ומעשרות.
חשוב לזכור כי גם עצי פרי בגינה פרטית צריכים הפרשת תרומות ומעשרות
בשטח אפשר למצוא פירות וירקות רבים הנמכרים במקומות שאינם מפוקחים (כלומר, ללא תעודת כשרות בתוקף). יתכן מאוד כי פירות וירקות אלו הם טבל, ובודאי שיש להחשיבם לפחות כספק טבל.
בהערת אגב נציין, כי גם אם בעבר היה ידוע שהכל בסדר כי "בתנובה מפרישים תרומות ומעשרות", הרי שמזה כעשור, כפי שתנובה עצמה פרסמה באתר שלה, מחלקת שיווק הפירות והירקות שלה אינה פעילה, והיא אינה מפקחת עוד על נושא תרומות ומעשרות בתוצרת זו.
אז מה עושים?
צריך לדעת שאין שום בעיה בכך שהקונה עצמו יפריש תרומות ומעשרות בכל מקרה שהוא מסופק אם אכן הופרשו תרומות ומעשרות כראוי. בשל כך, אפשר לקנות בלי חשש גם במקום שאינו מפוקח כלל וכלל ולהפריש בעצמנו תרומות ומעשרות, אף שיש עדיפות לקנות במקום שיש בו תעודה ולחזק את הציבור המקפיד להפריש תרומות ומעשרות כדין.
בציבור יש רתיעה חזקה כשניגשים להפריש תרומות ומעשרות.
אל דאגה! האמת היא, שזה כלל אינו דבר מסובך לעשותו.
הלכות הפרשת תרומות ומעשרות
1. מפירות וירקות שהם טבל בודאי, יש לברך לפני הפרשת התרומות והמעשרות.
2. בכל מצב של ספק, יש לבצע את ההפרשה בלי לברך עליה.
3. אין להפריש בשבת או ביו"ט!
4. ההפרשה כוללת תמיד ארבעה דברים שונים, הנקראים מתנות.
שלוש מתנות קבועות ומפרישים אותן בכל שנה ושנה
א. תרומה גדולה.
ב. מעשר ראשון.
ג. תרומת מעשר (מעשר מן המעשר).
המתנה הנוספת משתנה משנה לשנה בהתאם לשנות השמיטה: בשנה הראשונה לאחר השמיטה, בשניה, ברביעית ובחמישית מפרישים מעשר שני, ולאחר ההפרשה יש לבצע "פדיון מעשר שני", הואיל וגם היום אסור לאכול פירות אלו.
בשנה השלישית לאחר השמיטה ובשנה השישית מפרישים מעשר עני.
לפני כחודש עברנו משנת מעשר עני (שנה ג') לשנת מעשר שני (שנה ד'). אולם שינוי זה אינו משפיע על כל סוגי היבול, אלא רק על ירקות שדה שאנו קובעים את שנת השתייכותם לפי זמן הקטיף שלהם. שונים מהם הם פירות העץ, ששנת שייכותם נקבעת על פי זמן החנטה של הפרי. כלומר, מלפפון שנקטף בערב ראש השנה, שייך לשנת מעשר עני. אם היו קוטפים אותו במוצאי ראש השנה, הוא היה שייך כבר לשנת מעשר שני.
חשוב להכיר את חשבון השנים, מאחר שאסור להפריש מיבול שנה אחת על חברתה.
נכון להיום, ראש חודש חשוון תשע"ב, חלק מהירקות שייכים לשנת מעשר עני וחלק שייכים כבר לשנת מעשר שני, ויש לבדוק בהתאם לכל מין וזמן לקיטתו.
באופן כללי אפשר לומר, שעכשיו כל ירקות השדה הטריים שייכים כבר לשנת מעשר שני (שנה רביעית), פרט לתפוחי אדמה, לגזר ולבצל, שיתכן מאוד שנלקטו בשנה שעברה ויש להפריש מהם מעשר עני.
ההפרשה למעשה
1. מרכזים את הפירות שמהם רוצים להפריש, בשקית או בכלים, כשכל מין מסודר בפני עצמו.
2. מכל מין מוציאים קצת יותר מאחוז אחד של הפרי (מתוך 100 גרם מלפפונים, צריך להוציא קצת יותר מגרם אחד. מתוך ק"ג אחד, צריכה להוציא קצת יותר מ- 10 גרם. ומתוך 10 ק"ג מוציאים קצת יותר מ- 100 גרם). אין להוציא יותר מהכמות הזאת, מאחר שאין בזה שום מצווה וזה קרוב להיות "בל תשחית".
3. אם מפרישים מטבל ודאי מברכים לפני אמירת נוסח ההפרשה. אם מפרישים מספק, אין לברך אלא רק לומר את נוסח ההפרשה. כאשר מפרישים מכמה מינים שונים בבת אחת, יש להקדים ולומר כי "כל מה שאומר, יחול כל מין על מינו".
4. את התרומה ותרומת המעשר (המעט יותר מאחוז שהפרשנו) עוטפים בשתי שקיות ומשליכים לאשפה.
כעת הפירות והירקות מתוקנים, ואפשר לאוכלם באופן חופשי.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













