בר מצווה אחרי גיור בספק | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
שו"ת "במראה הבזק"

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
גרים

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם שראל

2 דק' קריאה

ברנקילה, קולומביה Barranquilla, Colombia
אלול, ה'תשנ"ז

שאלה

ילד שאביו יהודי ואמו התגיירה על ידי ראבי קונסרבטיבי, ועכשיו רוצה לעשות את הבר מצווה שלו בבית הכנסת שלנו. כמו כן ילד שאביו יהודי ואמו גויה; ההורים גרים בנפרד. הילד התגייר בבית דין אורטודוקסי שאינו מוכר ע"י הרבנות בישראל. הבן הזה גר אצל אמו במשך כל השבוע ובשבת וחגים הוא אצל משפחתו היהודית. אמו שולחת אותו לבית הספר היהודי. האם לרב מותר לעשות את הבר מצווה ובאילו תנאים?

שו"ת "במראה הבזק" (522)

רבנים שונים

55 - בנית עזרת-נשים בבית כנסת

56 - בר מצווה אחרי גיור בספק

57 - איסור כניסה לבית-הכנסת

טען עוד

תשובה
גיור קונסרבטיבי הינו בעייתי ויש לחוש לו בתנאים מסוימים1. במיוחד בנדון דידן שמדובר שהאב יהודי יש להשתדל לקרב את הילד כמה שאפשר2.
ניתן לערוך את בר-המצוה בבית-הכנסת3 ובלבד שהילד לא יקרא בתורה4, אך ניתן להעלותו למפטיר, ובעליה זו יוכל להיות "בעל קורא"5.
יש לרשום בספרי הקהילה שאין שום קשר בין עריכת בר-המצוה לבין בירור יהדותו של הנער לעניין נישואיו בעתיד6.

_______________________________________________________________________________

1 לפי רמב"ם (הל' איסורי ביאה א"ב פי"ג הלט"ו) ורשב"א (יבמות עט ע"א) יכולים ג' הדיוטות להיות בית דין לגיור אלא שיש לפוסלם לכאורה מצד רשעים ועיין בדברי הרב יאה"ל הרצוג (יו"ד כרך ד' סי' צג אותיות ב-ג) שמסתפק בדבר, ובמיוחד באלה שהם כבר כמה דורות רפורמים וק"ו בקונסרבטיבים. כמו כן יש לחוש שלא הייתה טבילה, ואז ודאי שאין הגיור תופס.
באשר לקבלת עול מצוות (אם נעשתה בפני ג') יש לומר שהיא מועילה בדיעבד אף אם הייתה מינימאלית, עיין "אגרות משה" (יו"ד ח"א קס) "דידיעת המצוות אינה מעכבת וחושבת שכל מה שאומרים לה מעבר לזה זה הידור בעלמא".
2 דעת הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל שמצוה לקרב בן של ישראלי מנכרית ("פסקי עוזיאל", סי' סא).
3 בתנאי שהייתה פעולת גיור מינימאלית של אם הילד, דהיינו קבלת מצוות בפני ג' (כמבואר בהערה 1) וטבילה, או טבילה בפני ג' אף שלא הייתה כלל קבלת מצוות, שכן לרמב"ם (שם הי"ד-י"ח) קבלת מצוות אינה מעכבת בדיעבד, ולדעת הרב עוזיאל אף לא לכתחילה, ואף שמרן המחבר לא פסק כך, יתכן שלעניין עלייה לתורה אפשר להקל. מכל מקום פסקנו לרווחא דמילתא, שלא יעלה למניין שבעה, וכמו שנהגו בקטן ("משנה ברורה" סי' רפב ס"ק יב), או שלא יקרא בתורה.
4 עיין "משיב מלחמה" (כרך ב עמ' קעט ס"ק ה) שבימינו הקורא בתורה הוא שליח-הציבור המוציא את הרבים, ולא העולה.
5 שאז אינו ממניין השבעה ויוכל גם לקרוא בתורה.
6 שהרי לדעת בעל "אגרות משה" אין לחוש כלל לגירות, ולדעת מרן הגר"ש ישראלי "במראה הבזק" (ח"א תשובה צז, לו3 במהדורה ראשונה) יש לחוש לה, אם הדיין המגייר למד בישיבות.

בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל

חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן

גרים

שו"ת "במראה הבזק"