ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
בבית הורי אשתי יש שלושה מקררים ישנים בלי התקן שבת (AMANA ,INDESIT ,GOLDSTAR-FRESH MASTER). הם תלשו את הנורה וחשבו שדי בזה. מה אפשר להציע להם כדי שלא יצטרכו לקנות מקרר חדש?
תשובה:
בעניין פתיחת מקרר בשבת יש להבדיל בין תוצאות ישירות ומיידיות הנגרמות באופן ודאי, לבין תוצאות עקיפות שאינן מיידיות, או על כל פנים אין ודאות שתהיינה מיידיות. הדלקת הנורה בפתיחת הדלת היא מיידית וודאית, ולכן אותה חייבים להסיר. כמו כן בדגמים שבהם פתיחת הדלת גורמת מיד להפסקת פעולת המאוורר, יש צורך לנטרל את התוצאה הזו. ניתן לעשות זאת על ידי מדבקה חזקה שתלחץ על המתג כל הזמן ותגרום לכך שהמאוורר ימשיך לפעול. לפי הכתוב באתר מכון צומת, חברות רבות מספקות כיסוי תקני למתג הזה וכך ניתן לנטרל את התוצאה.
תוצאה עקיפה מפתיחת המקרר היא כניסת אוויר חם לתוכו וכתוצאה מכך, באמצעות התרמוסטט, הקדמה של פעולת המנוע. לדעת רוב הפוסקים אין בכך איסור, הן בגלל שאין קשר ישיר וכוונה בין מעשה האדם לבין התוצאה, והן מסיבות נוספות (ראו שו"ת מנחת שלמה לרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, חלק א סימן י, ציץ אליעזר חלק ח סימן יב, יביע אומר חלק א או"ח סימן כא), וזהו המנהג המקובל.
ויש שמחמירים בדבר, ולשיטה זו צריך לפתוח את הדלת רק כאשר שומעים שהמנוע פועל ולכן פתיחת המקרר לא תגרום כעת להפעלת המנוע אלא רק להארכת משך פעולתו. התקן השבת מנטרל את התרמוסטט וגורם לכך שפעולת המנוע והפסקתו לא תהיינה תלויות בחום המקרר, והדבר נועד לאפשר למי שחושש לשיטה המחמירה לפתוח את הדלת גם כאשר המנוע אינו פועל.
המסקנה, אפוא: על פי שיטת רוב הפוסקים הנהוגה למעשה, אין צורך בהתקן שבת. מספיק לנתק את הנורה ולנטרל את ההשפעה המיידית על המאוורר. מי שרוצה להחמיר מעבר לכך ואין לו התקן שבת, יפתח את הדלת רק כשהוא שומע את המנוע פועל.
שאלתי טכנאי מקררים על הדגמים שבשאלתך והוא השיב שבמקרר AMANA בדרך כלל המאוורר לא מושפע מפתיחת הדלת ואילו בשני האחרים בדרך כלל כן, אם כי הדבר תלוי בדגם המדויק. ניתן לבדוק זאת בקלות: פתח את המקרר ובדוק אם המאוורר עדיין עובד, ואם אינך בטוח - שים ממחטה מול המאוורר ותראה אם היא זזה. אם כן - הכול בסדר. אם לא - יש לשים מדבקה כאמור.
מאחר שכתבת שמדובר בדגמים ישנים לא התייחסתי כאן למקרר עם צג דיגיטלי, שיש בו בעיה מיוחדת.
הרב עזריה אריאל
ראש כולל מכון המקדש.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז המקדש מאז ועד היום - בליווי מצגת
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
