ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ח. כְּשֶׁהָאָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְאֵינֶנּוּ מַנִּיחַ• אֶת תְּשׁוּבָתוֹ, אַף–עַל–פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה*, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָשׁוּב עֲלֵיהֶם, וּמִכָּל–מָקוֹם הוּא אוֹחֵז בְּרַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה•, סוֹף סוֹף יָבֹא גַּם כֵּן לָשׁוּב מֵאוֹתָם הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה. וְאָז תִּהְיֶה אוֹרַת תְּשׁוּבָה לְמַפְרֵעַ גְּדוֹלָה מְאֹד•, וּמִתּוֹךְ יְצִיאָתָהּ מִן הַמֵּצַר, מִתּוֹךְ הָעִכּוּבִים הַגְּדוֹלִים, תִּפְעַל בְּכֹחַ עַז וְחָזָק מְאֹד, וְתִהְיֶה מֵהַמִּינִים הַנִּבְחָרִים שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, הַחוֹתְרִים אֶת הַמַּחְתֶּרֶת לְקַבֵּל אֶת תְּשׁוּבָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהִתְקַבֵּל, כִּמְנַשֶּׁה וַחֲבֵרָיו. וּכְשֵׁם שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, שָׁם אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד, כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁבוּ - אַף עַל פִּי שֶׁבְּיָדָם הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה - עוֹמְדִים, אֵין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד שָׁם, שֶׁהֵם נֶחֱשָׁבִים לְגַבֵּי אוֹתָם בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁבָּאוּ לָשׁוּב וּבְיָדָם הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לְגַבֵּי בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה.
התגברות על עיכוב התפילה
וּכְמוֹ שֶׁהַדִּין נוֹהֵג בִּתְשׁוּבָה, כֵּן הוּא נוֹהֵג בִּתְפִלָּה. יֶשְׁנָם דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּפִלָּה•, וּמִי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכָּל אֵלֶּה הֵם בְּיָדוֹ וּמִכָּל מָקוֹם הוּא אוֹחֵז בְּחָזְקָה בִּיסוֹד הַתְּפִלָּה, וְהוּא קוֹרֵא לַד' בְּכָל עֵת, סוֹפוֹ שֶׁיָּסוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים. וְאָז אוֹר הַתְּפִלָּה הַבָּאָה מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים הוֹלֵךְ הוּא לְמֵישָׁרִים בְּחַיִל גָּדוֹל, בִּגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה, וּמְפַלֵּשׁ נְתִיבוֹת• לַהֲמוֹן תְּפִלּוֹת נִדָּחוֹת שֶׁל עַצְמוֹ וְשֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמִתְקַיֵּם בּוֹ דַּוְקָא "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ, ד' לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם, ד' לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי".
השמחה בהרגשת החטא
ט. רַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה•, הַשָּׁרוּי בָּאָדָם תָּמִיד•, הוּא יְסוֹד כָּל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת. הַמַּחֲשָׁבָה הָעַצְבָּנִית•, שֶׁבָּאָה מִתּוֹךְ הַקֶּשֶׁר אֶל עֹמֶק הַתְּשׁוּבָה, הִיא מְקוֹר הַשִּׂמְחָה. הַתְּכוּנָה הַיְסוֹדִית שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הִיא הַהַשְׁעָרָה• בְּגֹדֶל הַשְּׁלֵמוּת הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאֱלֹהוּת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָעֲווֹנוֹת בּוֹלְטִים הַרְבֵּה מְאֹד. "שַׁתָּ עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ"•. וְכֵיוָן שֶׁמַּרְגִּישִׁים, שֶׁהַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַחֵטְא בְּכָל אֹפֶן בָּאָה הִיא מִתּוֹךְ הַהַבְהָקָה הָאֱלֹהִית עַל הַנְּשָׁמָה, מִתְמַלְּאִים מִזֶּה הָרַעְיוֹן עַצְמוֹ גִּיל וְגֹדֶל אֵין סוֹף, וְחֶדְוַת הַשִּׂמְחָה הָאֲצִילִית• הוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת יַחַד עִם דַּכְאוּת הַלֵּב שֶׁל לְבוּשׁ הַנֶּפֶשׁ, הָעוֹמֶדֶת בְּדַרְגַּת הַתְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה, לְפִי זֶה, מְבִיאָה לִידֵי גְּאֻלָּה בִּפְרָטִיּוּת•. מִתּוֹךְ הַבְּהִירוּת הָאֱלֹהִית•, שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגְאָל הָאָדָם מִכָּל שִׁעְבּוּד שֶׁל הַכֹּחוֹת הַזָּרִים הַשּׁוֹלְטִים עָלָיו, וְהַכְּלָל כֻּלּוֹ, בִּהְיוֹתוֹ מוּכָן לְהַרְגִּישׁ אֶת רַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה, מִיָּד הוּא נִגְאָל, מִתּוֹךְ בְּהִיקוּת הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית הַשּׁוֹפַעַת עָלָיו, יַחַד עִם הָרַעְיוֹן שֶׁל הַתְּשׁוּבָה.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
56 - פרק ט"ו ה'-ז'
57 - פרק ט"ו ח'-ט'
58 - לימוד שבועי באמונה כח אב - ד אלול
טען עוד
___________________________
אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ - איננו עוזב. אוֹחֵז בְּרַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה - חושב ורוצה לשוב. וְאָז תִּהְיֶה אוֹרַת תְּשׁוּבָה לְמַפְרֵעַ גְּדוֹלָה מְאֹד - כשהאדם לא מוותר ולא מתייאש מהתשובה והוא מצליח להתגבר גם על הדברים המעכבים את התשובה, תשובה זו עוצמתית מאוד ובעלת השפעה כבירה גם על העבר, וביכולתה לנתקו מן העבר, לחתור לו חתירה, לחפור לו חפירה, ולהעלותו בדרך חדשה העוקפת את המכשולים. דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּפִלָּה - כגון חוסר יכולת להתכוון. מְפַלֵּשׁ נְתִיבוֹת - פותח את הדרכים להרבה תפילות שלא התקבלו ולעלות שוב ולהתקבל דרך התפילה העוצמתית הזו. רַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה, הַשָּׁרוּי בָּאָדָם תָּמִיד – באדם מונח בפנימיותו רצון לתשובה, להיות טוב יותר, קדוש יותר, קרוב לאלוקים. הַמַּחֲשָׁבָה הָעַצְבָּנִית – העצבות שבאה מתוך הרצון הנ"ל לשלמות גדולה יותר. הַהַשְׁעָרָה – ההכרה וההבנה. שַׁתָּ וגו' – שמת את העוונות מולך ואת החסרונות מול אור פני ה'. הַשִּׂמְחָה הָאֲצִילִית וכו' – הפנימית והעליונה, שמחה על האורה האלוהית שמבהיקה על הנשמה למרות שלמולה מרגישים את החטאים יותר וזו סיבת דכאות הלב, עצבות. בִּפְרָטִיּוּת – לאדם הפרטי. מִתּוֹךְ הַבְּהִירוּת הָאֱלֹהִית וכו' – ככל שהאדם מכיר את השלמות האלוהית ודבק בה, יש בכוחו להשתחרר ממיני שעבודים חיצוניים שמנסים לשלוט בו.
ביאורים
למרות הרצון העז לשוב בתשובה קיימים, לפעמים, עיכובים שונים המונעים מאתנו לממש את הרצון הזה. הרב קוק מחדש, שגם כלפי מצבים אלה, שבהם קיים עיכוב מלשוב בתשובה, חל הכלל שאין דבר העומד בפני הרצון. כאשר נחושים ברצון לשוב בתשובה, אנו מגלים שאין מחסום העומד בפנינו גם מדברים המעכבים אותנו. ויותר מכך, הרב קוק מלמד עוד, שככל שהעיכוב גדול ומשמעותי יותר, ככל שהמחסום קשה יותר למעבר, כך גם גדלה איכות התשובה שמתגלה על ידו. אינו דומה אדם ששב בתשובה מעבֵרה קלה למי ששב בתשובה מעבֵרה חמורה. כוח הרצון שנדרש במצב זה גדול יותר ולכן גם עוצמתה של התשובה גדולה יותר. ממשיך הרב ומסביר שכשם שישנו יתרון לבעלי תשובה על פני הצדיקים, כך גם יש יתרון לשבים ממצבים קשים לעומת אלה השבים ממצבים פשוטים יותר. בחתימת פסקה ח' מקביל הרב קוק בין מחסומים אלה בתשובה לאלה שקיימים בתפילה. גם לגבי אלה האחרונים, חל הכלל שאין דבר העומד בפני הרצון. גם לתפילה שקדמו לה עיכובים יש ערך בסדר גודל אחר מאשר לתפילה אשר לא קדם לה עיכוב.
בפסקה ט' מלמד הרב קוק שהרצון לשוב בתשובה מוליד בעקבותיו תחושת חוסר נחת. תחושה זו נובעת מהשאיפה האלוהית שמוליד החפץ בתשובה. חפץ זה אינו מאפשר לאדם להסתפק במצבו ובמדרגתו, אלא דוחף אותו קדימה ולמעלה ללא הרף. למרות תחושה מעיקה זו, היא מביאה את האדם גם לשמחה. שמחה זו נובעת מההבנה שתחושת המועקה עצמה נובעת מן הגילוי האלוהי שהתגלה על ידי חפץ התשובה. גילוי זה מלמד אותנו לאילו מחוזות אנו יכולים להגיע כבני אדם. אמנם התקדמות רוחנית איננה קלה ופשוטה אך היא מורה על הכוחות הקיימים בנו.
הרחבות
*דברים המעכבים את התשובה – אינם מעכבים
כְּשֶׁהָאָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְאֵינֶנּוּ מַנִּיחַ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ, אַף–עַל–פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה... סוֹף סוֹף יָבֹא גַּם כֵּן לָשׁוּב מֵאוֹתָם הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה . בפרק הקודם [יד, ג] הסביר הרב קוק שאין שום נטייה שמעכבת את התשובה. על אף שנדמה לאדם שעבר על אחד מהדברים המעכבים את התשובה - עליו לחזק את נטייתו לתשובה. אצלנו, בפסקה ח', ממשיך הרב קוק בכיוון זה ומציע לאדם המרגיש שישנם דברים המונעים את תשובתו, להמשיך ולהחזיק בה. בזכות החזקה זו, אומר הרב קוק, עתיד האדם להשתחרר לבסוף מכל הדברים המונעים את התשובה ולהצליח לצאת לאור גדול. זוהי תשובה חשובה מאוד, "ומהמינים הנבחרים של התשובה".
פסקה דומה מאוד מופיעה בשמונה קבצים: "...וגם אם ישנם בידיו של אדם עוונות כאלה, שלפי דעתו הם מכלל הדברים המעכבים את התשובה או את התפילה, אל יתעכב בשביל כך לא מן התשובה ולא מן התפילה. כי יכול להיות שיגלו לעיניו הכרות כאלה, שימצא שמה שחשב שהוא חטא גדול, איננו כי אם קטן או איננו חטא כלל, ולפעמים מה שחשב שהוא חטא, עד כדי איבוד עולם הבא או עיכוב תשובה וסיתום תפילה, הוא זכות גדול המרוממו עד למעלה בקודש" [קובץ א תלח]. הסברם של דברים אלו הוא בכך, שפעמים רבות לאחר שהאדם עמל לתקן את חטאו, תשובתו גדולה יותר כיוון שהוא תיקן מקום עמוק יותר בנפשו.
שאלות לדיון
א. כיצד חזרה בתשובה של אדם אחד מועילה לחברו?
ב. אם מחשבה עצבנית הנובעת מתשובה, מביאה לשמחה, אם כן האם היא ראויה?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
