ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְעַתָּה יֵשׁ לִשְׁאֹל, אַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רַב חֶסֶד, לָמָּה נָתַן עֹל תּוֹרָה עָלֵינוּ, וְאֵין עֹל זֶה לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל? אִם לֹא נֹאמַר כִּי כָּךְ גָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁסִּדֵּר הַבְּרִיאָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בַּסֵּדֶר הָרָאוּי לוֹ, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אֶחָד מֵהֶם סִדְרוֹ שֶׁנָּתַן לְכָל אֶחָד, כְּמוֹ 1 שֶׁתִּקְּנוּ (סנהדרין מב, א): חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם, וְאֵין סָפֵק 2 שֶׁחֹק הַזֶּה נָתַן לָהֶם בִּגְזֵרָה, שֶׁכָּךְ גָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ בְּעַצְמוֹ נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, וְנָתַן לָהֶם חֹק, הֵם חֻקּוֹת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּרֵר בְּחִבּוּר הַתִּפְאֶרֶת בַּאֲרִיכוּת. וּלְכָךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח, א), שֶׁאִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחְזִיר כָּל הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְכָל מַעֲשֵׂי בְרֵאשִׁית הָיוּ תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים עַד שִׁשִּׁי בְּסִיוָן, אִם יְקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה, מוּטָב, וְאִם לֹא, יַחְזִיר כָּל הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְזֶה מִפְּנֵי 3 כִּי אִם אֵין כָּאן תּוֹרָה, בָּטֵל חֹק וְסֵדֶר הָעוֹלָם מַה שֶּׁרָאוּי לָהּ לִהְיוֹת נוֹהֵג, וְסֵדֶר שֶׁבָּטֵל מִקְצָתוֹ בָּטֵל כֻּלּוֹ, כִּי לֹא שַׁיָּךְ חֲצִי סֵדֶר. וּמֵאַחַר כִּי נְתִינַת הַתּוֹרָה הֶכְרֵחִי, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר, יִמְשֹׁךְ אַחַר זֶה שֶׁבָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָתוֹ. וְדָבָר זֶה אֵין צָרִיךְ בֵּאוּר כִּי 4 הַתּוֹרָה גּוֹרֶמֶת הַחִבּוּר עִם יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל מוֹדִים בָּזֶה, וְנִתְבָּאֵר בְּחִבּוּר הַתִּפְאֶרֶת, וְיִתְבָּאֵר עוֹד בְּסָמוּךְ.
________________________________
לאור האמור יש לשאול, היות והקב"ה רב חסד, למה נתן על ישראל עול התורה, אם עול זה אינו לטובת ישראל? אלא זו גזירת השם יתברך על ישראל, כשם שהוא סידר את כל העולם, ונתן לכל נברא ונברא את תפקידו המיוחד לו, ואין נברא המשנה את מה שהכתיב לו הקב"ה, כמו 1 שתקנו חכמים לומר: חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם. אין ספק, 2 שהחוקים אותם טבע הקב"ה לכל נברא, הם גזירה ממנו על הנברא. כך נתן תורה לישראל, וגזר עליהם את חוקות התורה, כמו שהתבאר באריכות בתפארת ישראל. לכן אמרו חכמים, שאם לא היו מקבלים את התורה, היה הקב"ה מחזיר את העולם לתוהו ובוהו, וכל מעשה בראשית היו תלויים ועומדים עד ששי בסיון, אם יקבלו ישראל את התורה - יתקיימו, ואם לא יקבלו - יחזור כל העולם לתוהו ובוהו. סיבת הדבר, כי אם אין ישראל מקבלים את התורה, בטלים חוקי העולם וסדריו כפי שראויים להיות, וסדר שבטל מקצתו בטל כולו, 3 כי לא יתכן שיהיה סדרו של העולם שלא בשלמות. מכיון שנתינת התורה היא דבר הכרחי, אם כן גם הכרחי שיבחר הקב"ה בעם ישראל כי הם העם המיוחדים לקבלת התורה. הסבר זה, 4 שבחירת ישראל היא בגלל התורה, אינו צריך ביאור נרחב, כי כולם מודים בזה. דבר זה התבאר בתפארת ישראל, ויתבאר עוד בהמשך.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
74 - פרק י"א חלק י"ד
75 - פרק י"א חלק ט"ו
76 - לימוד שבועי באמונה ו' סיון - י"ב סיון תשע"ה
טען עוד
התורה לא ניתנה כדי להיטיב עם ישראל, כך לימדנו המהר"ל. אם כך, מדוע הקב"ה, שהוא טוב ומיטיב, הכביד על עם ישראל ונתן להם עול תורה ומצוות? הנחת היסוד של שאלה זו מוטעית. השאלה מניחה שעם ישראל קיים גם ללא התורה, והקב"ה החליט ללא כל קשר לרצונם של ישראל ולטובתם, שהתורה תינתן להם. אם כך הוא הדבר, מעשה זה קשה מאוד. מדוע הקב"ה החליט להכביד ולהעמיס על עם ישראל מצוות מרובות?! אך המהר"ל מלמד שהנחת היסוד איננה נכונה. עם ישראל נברא עם טבע מיוחד שמתאים לתורה . כל נברא בעולם נוצר עם תכונות טבע שהקב"ה גזר שיהיו לו בעת בריאתו. כך לדוגמה, הקב"ה גזר שהעץ יצמח כלפי מעלה ושהפרה תאכל עשב. העץ אינו יכול להחליט שהוא יכול ללכת. הקב"ה לא ברא אותו עם תכונת הניידות והיכולת ללכת. עץ ש'מחליט' שהוא רוצה להיות נע ונד, בעצם נעקר ממקורו, מתייבש ומסיים את תפקידו בעולם. כך גם ישראל. הם לא נבראו כשאר האומות. הם נבראו עם טבע מיוחד המותאם לתורה. זו גזירת הקב"ה. הסדר של עם ישראל, ההנהגה הטבעית שעל פיה הם צריכים לחיות, זו התורה. אם לא יחיו לאור התורה, לא יוכלו להמשיך להתקיים, כי זה הטבע שלהם.
יש קשר בין כל חלקי העולם. ישנו איזון עדין בין כל כוחות החיים, וכאשר אחד מכוחות החיים משתנה, נפגע האיזון, והעולם כולו ניזוק. לכן כל העולם כולו חיכה בדריכות לרגע שתינתן התורה ועם ישראל יחיה לאור הטבע הראוי לו. אילולא ניתנה התורה, עם ישראל לא יכול היה להמשיך להתקיים, כי לא קיבל את המזון הרוחני המתאים לנפשו. חסרונו של עם ישראל בעולם היה פוגע באיזון ובסדר של העולם כולו, ולכן העולם בכללותו לא יכול היה להמשיך להתקיים.
הקב"ה בחר בעם ישראל כי הוא העם היחיד שהוא ברא עם טבע מיוחד שמותאם לחיות לאור התורה. מכיוון שהתורה מוכרחה לבוא לעולם, בחירת עם ישראל היא בחירה נצחית שאינה משתנה, מכיוון שאין אפשרות לעולם להתקיים ללא התורה, ואין אף עם אחר שמתאים לחיות לפי הדרכת התורה.
הרחבות
* כי למצותיך יאבתי
אִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחְזִיר כָּל הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. על פי הכתוב בגמרא זו, התקשה רבי חיים מצ'רנוביץ ': "הלא כמה וכמה אלפים עולמות (כינוי לרבדים פנימיים של המציאות) עומדין על מצות סוכה או לולב ושופר וכדומה, ואלו המצות הם נעשים אחת בשנה, ויפלא כל השנה מה תהא על העולמות אלו? מאין ימשך להם חיותם וקיומם אם אין ישראל מקיימין את אלו האותיות התורה שעומדין על ידיהם? איך יוכלו לעמוד כל השנה כשאין נוהג מצות סוכה ולולב וכדומה".
בהמשך דבריו הוא עונה: "הנה האדם הלז אשר "במצותיו חפץ מאוד" [תהילים קיב, א], ואף באמצע השנה מה מאוד כלתה נפשו ולבו מתלהב ומתאוה לקיים תיכף מצות סוכה ולולב מאהבת בוראו, ומי מעכבו? אינו מעכבו כי אם הפסוק הלז בתורה "בחמשה עשר יום לחודש השביעי... תחוגו" וגו' [ויקרא כג, לט]. גבול גבלה התורה, אז הוא מצוה ולא עתה. ונמצא כל ימיו הוא מקיים הפסוק הלז בתורה של מצות סוכה, כיון שהוא מתאוה מאוד לקיימה תכף, ואין לו מניעה רק עבור הפסוק הלז בתורה נמצא הוא מקיים תמיד הפסוק ועל ידו הוא קיום של כל העולמות העומדין וקיימין על מצוה זו, וכמו כן בכל המצות כולם" [סידורו של שבת ב, ד, ב]. רצונו של האדם לקיים את המצוה מקשר אותו בה והקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה [קידושין מ.] ונחשב כאילו עשאה.
להצלחת שילה יוסף בן משה הי"ו
סדר העולם מחייב נתינת תורה לישראל
וְעַתָּה יֵשׁ לִשְׁאֹל, אַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רַב חֶסֶד, לָמָּה נָתַן עֹל תּוֹרָה עָלֵינוּ, וְאֵין עֹל זֶה לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל? אִם לֹא נֹאמַר כִּי כָּךְ גָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁסִּדֵּר הַבְּרִיאָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בַּסֵּדֶר הָרָאוּי לוֹ, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אֶחָד מֵהֶם סִדְרוֹ שֶׁנָּתַן לְכָל אֶחָד, כְּמוֹ 1 שֶׁתִּקְּנוּ (סנהדרין מב, א): חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם, וְאֵין סָפֵק 2 שֶׁחֹק הַזֶּה נָתַן לָהֶם בִּגְזֵרָה, שֶׁכָּךְ גָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ בְּעַצְמוֹ נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, וְנָתַן לָהֶם חֹק, הֵם חֻקּוֹת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּרֵר בְּחִבּוּר הַתִּפְאֶרֶת בַּאֲרִיכוּת. וּלְכָךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח, א), שֶׁאִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחְזִיר כָּל הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְכָל מַעֲשֵׂי בְרֵאשִׁית הָיוּ תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים עַד שִׁשִּׁי בְּסִיוָן, אִם יְקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה, מוּטָב, וְאִם לֹא, יַחְזִיר כָּל הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְזֶה מִפְּנֵי 3 כִּי אִם אֵין כָּאן תּוֹרָה, בָּטֵל חֹק וְסֵדֶר הָעוֹלָם מַה שֶּׁרָאוּי לָהּ לִהְיוֹת נוֹהֵג, וְסֵדֶר שֶׁבָּטֵל מִקְצָתוֹ בָּטֵל כֻּלּוֹ, כִּי לֹא שַׁיָּךְ חֲצִי סֵדֶר. וּמֵאַחַר כִּי נְתִינַת הַתּוֹרָה הֶכְרֵחִי, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר, יִמְשֹׁךְ אַחַר זֶה שֶׁבָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָתוֹ. וְדָבָר זֶה אֵין צָרִיךְ בֵּאוּר כִּי 4 הַתּוֹרָה גּוֹרֶמֶת הַחִבּוּר עִם יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל מוֹדִים בָּזֶה, וְנִתְבָּאֵר בְּחִבּוּר הַתִּפְאֶרֶת, וְיִתְבָּאֵר עוֹד בְּסָמוּךְ.
________________________________
לאור האמור יש לשאול, היות והקב"ה רב חסד, למה נתן על ישראל עול התורה, אם עול זה אינו לטובת ישראל? אלא זו גזירת השם יתברך על ישראל, כשם שהוא סידר את כל העולם, ונתן לכל נברא ונברא את תפקידו המיוחד לו, ואין נברא המשנה את מה שהכתיב לו הקב"ה, כמו 1 שתקנו חכמים לומר: חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם. אין ספק, 2 שהחוקים אותם טבע הקב"ה לכל נברא, הם גזירה ממנו על הנברא. כך נתן תורה לישראל, וגזר עליהם את חוקות התורה, כמו שהתבאר באריכות בתפארת ישראל. לכן אמרו חכמים, שאם לא היו מקבלים את התורה, היה הקב"ה מחזיר את העולם לתוהו ובוהו, וכל מעשה בראשית היו תלויים ועומדים עד ששי בסיון, אם יקבלו ישראל את התורה - יתקיימו, ואם לא יקבלו - יחזור כל העולם לתוהו ובוהו. סיבת הדבר, כי אם אין ישראל מקבלים את התורה, בטלים חוקי העולם וסדריו כפי שראויים להיות, וסדר שבטל מקצתו בטל כולו, 3 כי לא יתכן שיהיה סדרו של העולם שלא בשלמות. מכיון שנתינת התורה היא דבר הכרחי, אם כן גם הכרחי שיבחר הקב"ה בעם ישראל כי הם העם המיוחדים לקבלת התורה. הסבר זה, 4 שבחירת ישראל היא בגלל התורה, אינו צריך ביאור נרחב, כי כולם מודים בזה. דבר זה התבאר בתפארת ישראל, ויתבאר עוד בהמשך.
ביאורים
התורה לא ניתנה כדי להיטיב עם ישראל, כך לימדנו המהר"ל. אם כך, מדוע הקב"ה, שהוא טוב ומיטיב, הכביד על עם ישראל ונתן להם עול תורה ומצוות? הנחת היסוד של שאלה זו מוטעית. השאלה מניחה שעם ישראל קיים גם ללא התורה, והקב"ה החליט ללא כל קשר לרצונם של ישראל ולטובתם, שהתורה תינתן להם. אם כך הוא הדבר, מעשה זה קשה מאוד. מדוע הקב"ה החליט להכביד ולהעמיס על עם ישראל מצוות מרובות?! אך המהר"ל מלמד שהנחת היסוד איננה נכונה. עם ישראל נברא עם טבע מיוחד שמתאים לתורה . כל נברא בעולם נוצר עם תכונות טבע שהקב"ה גזר שיהיו לו בעת בריאתו. כך לדוגמה, הקב"ה גזר שהעץ יצמח כלפי מעלה ושהפרה תאכל עשב. העץ אינו יכול להחליט שהוא יכול ללכת. הקב"ה לא ברא אותו עם תכונת הניידות והיכולת ללכת. עץ ש'מחליט' שהוא רוצה להיות נע ונד, בעצם נעקר ממקורו, מתייבש ומסיים את תפקידו בעולם. כך גם ישראל. הם לא נבראו כשאר האומות. הם נבראו עם טבע מיוחד המותאם לתורה. זו גזירת הקב"ה. הסדר של עם ישראל, ההנהגה הטבעית שעל פיה הם צריכים לחיות, זו התורה. אם לא יחיו לאור התורה, לא יוכלו להמשיך להתקיים, כי זה הטבע שלהם.
יש קשר בין כל חלקי העולם. ישנו איזון עדין בין כל כוחות החיים, וכאשר אחד מכוחות החיים משתנה, נפגע האיזון, והעולם כולו ניזוק. לכן כל העולם כולו חיכה בדריכות לרגע שתינתן התורה ועם ישראל יחיה לאור הטבע הראוי לו. אילולא ניתנה התורה, עם ישראל לא יכול היה להמשיך להתקיים, כי לא קיבל את המזון הרוחני המתאים לנפשו. חסרונו של עם ישראל בעולם היה פוגע באיזון ובסדר של העולם כולו, ולכן העולם בכללותו לא יכול היה להמשיך להתקיים.
הקב"ה בחר בעם ישראל כי הוא העם היחיד שהוא ברא עם טבע מיוחד שמותאם לחיות לאור התורה. מכיוון שהתורה מוכרחה לבוא לעולם, בחירת עם ישראל היא בחירה נצחית שאינה משתנה, מכיוון שאין אפשרות לעולם להתקיים ללא התורה, ואין אף עם אחר שמתאים לחיות לפי הדרכת התורה.
הרחבות
* כי למצותיך יאבתי
אִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחְזִיר כָּל הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. על פי הכתוב בגמרא זו, התקשה רבי חיים מצ'רנוביץ ': "הלא כמה וכמה אלפים עולמות (כינוי לרבדים פנימיים של המציאות) עומדין על מצות סוכה או לולב ושופר וכדומה, ואלו המצות הם נעשים אחת בשנה, ויפלא כל השנה מה תהא על העולמות אלו? מאין ימשך להם חיותם וקיומם אם אין ישראל מקיימין את אלו האותיות התורה שעומדין על ידיהם? איך יוכלו לעמוד כל השנה כשאין נוהג מצות סוכה ולולב וכדומה".
בהמשך דבריו הוא עונה: "הנה האדם הלז אשר "במצותיו חפץ מאוד" [תהילים קיב, א], ואף באמצע השנה מה מאוד כלתה נפשו ולבו מתלהב ומתאוה לקיים תיכף מצות סוכה ולולב מאהבת בוראו, ומי מעכבו? אינו מעכבו כי אם הפסוק הלז בתורה "בחמשה עשר יום לחודש השביעי... תחוגו" וגו' [ויקרא כג, לט]. גבול גבלה התורה, אז הוא מצוה ולא עתה. ונמצא כל ימיו הוא מקיים הפסוק הלז בתורה של מצות סוכה, כיון שהוא מתאוה מאוד לקיימה תכף, ואין לו מניעה רק עבור הפסוק הלז בתורה נמצא הוא מקיים תמיד הפסוק ועל ידו הוא קיום של כל העולמות העומדין וקיימין על מצוה זו, וכמו כן בכל המצות כולם" [סידורו של שבת ב, ד, ב]. רצונו של האדם לקיים את המצוה מקשר אותו בה והקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה [קידושין מ.] ונחשב כאילו עשאה.
להצלחת שילה יוסף בן משה הי"ו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
שימוש נכון בתנור הביתי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
