ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תשע"ב
בית סוהר שיש בו עשרה יהודים, קריאת התורה וכפיית תפילה במנין
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
137 - שיט באניה גדולה - "קרוז", דיני עירובין
138 - בית סוהר שיש בו עשרה יהודים
139 - דין המדיח כלים חלביים ובשריים בו זמנית
טען עוד
בית הסוהר שאין בו אלא עשרה יהודים. ולאחד מהם יש אפשרות לצאת לחופשה בראש השנה או בפרשת זכור - פורים. האם שאר האסירים יכולים לכופו להישאר כדי שיהיה בידם להתפלל ולשמוע קול שופר וקריאת התורה במנין.
תשובה
א. כתב הרמב"ם 1 "משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה, ועזרא תיקן שיהו קורין כן במנחה בכל שבת משום יושבי קרנות, וגם הוא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי שלשה בני אדם ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים". לכן אין לברך ולקרוא בתורה על קריאת התורה בזמנים שלא תיקנו לנו חז"ל ולהוסיף על התקנה מדעתנו.
ב. גם בבית סוהר בימות החול אין להוסיף קרואים, אע"פ שלא שייך באסירים הטעם של טורח מלאכה 2 .
ג. בני קהילה 3 יכולים לכפות האחד את השני לדאוג לדרכי הקהילה. לכן הם יכולים גם למנוע יציאת אחד מהם בימים נוראים במקרה של ביטול מנין או לכופו לשכור אחר במקומו.
ד. לאסירים בבית הסוהר אין דין קהילה 4 . לכן אין הם יכולים לכפות אסיר המקבל חופשה להשאר כדי להשלים מנין אפילו בימים נוראים.
^ 1. פי"ב מהל' תפילה ה"א.
^ 2. אמנם ב"משנה ברורה" (שו"ע או"ח סי' קלה ס"ק ב) הביא בשם רש"י שהטעם לכך שלא יוסיפו הוא משום "בטול מלאכה לעם" מה שלא שייך בבית הסוהר. אבל מפסק הרמ"א (שם סע' ב) שאם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת, משמע שאין לעשות זאת בימות החול. וב"משנה ברורה" (שם ס"ק ה) הביא בשם ה"דגול מרבבה": "מיירי שלא קראו כל היום אבל אם בטלו רק בשחרית הקריאה ובמנחה כבר מצאו מנוחה אם יש פנאי לקרות כל הסדרה יקראו במנחה כל הסדרה ויקראו שבעה גברי כי כל יום השבת הוא זמן הקריאה אבל אם גם במנחה לא היה מנוחה לא יקראו בשני או בחמישי כל הסדרה משבת העבר כי בחול יש בטול מלאכה לעם אלא יקראו רק הפרשה מן הסדר של שבת הבא ולא מן שבת העבר". משמע מלשונו שהסיבה שאפשר לקרוא במנחה היא רק מכיון "כי כל יום השבת הוא זמן הקריאה" ומכאן שאין לנו להורות לברך על קריאת התורה ולהעלות שבעה קרואים אלא בזמן בו תיקנו לנו חז"ל לעשות כך. אע"פ שה"משנה ברורה" הוסיף גם ""כי בחול יש בטול מלאכה לעם" הוא מפני שכך נתקן לכתחילה. אבל עכשיו אחרי התקנה זמן קריאה הוא רק בשבת. ועוד נוסיף שהחיד"א בשו"ת "חיים שאל" (ח"ב סי' טז) חלק על דברי ה"דגול מרבבה" ואסר להשלים את קריאת התורה של שחרית גם במנחה כי זהו אינו הזמן לקריאה. עיין עוד בשו"ת "ציץ אליעזר" (חי"ג סי' כז) שמסכם את דעות הפוסקים בנושא.
הוא הדין בנוגע להפטרה. חכמים לא תיקנו לקרוא הפטרה בברכה אלא אחר קריאת התורה בשבתות ימים טובים ותשעה באב בלבד (לשון הרמב"ם שם ה"ב) ולכן אין להוסיף על תקנתם ולקרוא בברכה ביום חול.
ברם, אולי יש להציע להם לקרוא בשני או חמישי אגב קריאת ג' הקרואים את כל הפרשה בלא תוספת ברכות כדי שילמדו את כל התורה ע"י קריאה בספר כשר כתקנת חז"ל. עיין בשו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"א סי' קא ענף ב), שפירש שכוונת חז"ל בתקנת קריאת התורה בשבתות היא לימוד כל התורה ע"י כל הציבור.
^ 3. ה"בית יוסף" (טור או"ח סי' נה) הביא בשם הגה' מימוניות (פרק יא מהלכות תפילה ה"א) "פסק ר"מ דעיר דאין בה אלא עשרה ואחד מהם רוצה לצאת בימים הנוראים שכופין אותו לישאר או לשכור אחר במקומו כיון דמנהג בכל נפוצות הגלות שאפילו אותם שאין להם מנין שלם שוכרין אחד או שנים או הולכים למקום מנין הוי דומיא דבית הכנסת וס"ת דכופין בני העיר זה את זה". ומקור דבריו הוא בתוספתא (בבא מציעא פ"א הי"ב) כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה ונביאים ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכר פועלין רשאין לעשות קיצתן רשאין בני העיר לומר כל מי שיראה אצל פלוני יהא נותן כך וכך וכל מי שיראה אצל מלכות יהא נותן כך וכך כל מי שתראה או מי שתרעה פרתו בין הכרמים יהא נותן כך וכך וכל מי שתראה בהמת פלנית יהא נותן כך וכך רשאין לעשות קיצתן".
בבית סוהר אין מדובר בהתאגדות של האסירים היהודים כקהילה אשר יכולה לכוף את הפרטים בה למיסים ולתקנות מסוימות של הקהל. בבית סוהר מדובר באוסף של יחידים אשר רוצים להתפלל יחדיו, אבל אין להם כוח לכוף את היחיד על צורכי הרבים ובניית מוסדות הקהילה.
^ 4. בבית סוהר אין מדובר בהתאגדות של האסירים היהודים כקהילה אשר יכולה לכוף את הפרטים בה למיסים ולתקנות מסוימות של הקהל. בבית סוהר מדובר באוסף של יחידים אשר רוצים להתפלל יחדיו, אבל אין להם כוח לכוף את היחיד על צורכי הרבים ובניית מוסדות הקהילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












