^ 1. פי"ב מהל' תפילה ה"א.
^ 2. אמנם ב"משנה ברורה" (שו"ע או"ח סי' קלה ס"ק ב) הביא בשם רש"י שהטעם לכך שלא יוסיפו הוא משום "בטול מלאכה לעם" מה שלא שייך בבית הסוהר. אבל מפסק הרמ"א (שם סע' ב) שאם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת, משמע שאין לעשות זאת בימות החול. וב"משנה ברורה" (שם ס"ק ה) הביא בשם ה"דגול מרבבה": "מיירי שלא קראו כל היום אבל אם בטלו רק בשחרית הקריאה ובמנחה כבר מצאו מנוחה אם יש פנאי לקרות כל הסדרה יקראו במנחה כל הסדרה ויקראו שבעה גברי כי כל יום השבת הוא זמן הקריאה אבל אם גם במנחה לא היה מנוחה לא יקראו בשני או בחמישי כל הסדרה משבת העבר כי בחול יש בטול מלאכה לעם אלא יקראו רק הפרשה מן הסדר של שבת הבא ולא מן שבת העבר". משמע מלשונו שהסיבה שאפשר לקרוא במנחה היא רק מכיון "כי כל יום השבת הוא זמן הקריאה" ומכאן שאין לנו להורות לברך על קריאת התורה ולהעלות שבעה קרואים אלא בזמן בו תיקנו לנו חז"ל לעשות כך. אע"פ שה"משנה ברורה" הוסיף גם ""כי בחול יש בטול מלאכה לעם" הוא מפני שכך נתקן לכתחילה. אבל עכשיו אחרי התקנה זמן קריאה הוא רק בשבת. ועוד נוסיף שהחיד"א בשו"ת "חיים שאל" (ח"ב סי' טז) חלק על דברי ה"דגול מרבבה" ואסר להשלים את קריאת התורה של שחרית גם במנחה כי זהו אינו הזמן לקריאה. עיין עוד בשו"ת "ציץ אליעזר" (חי"ג סי' כז) שמסכם את דעות הפוסקים בנושא.
הוא הדין בנוגע להפטרה. חכמים לא תיקנו לקרוא הפטרה בברכה אלא אחר קריאת התורה בשבתות ימים טובים ותשעה באב בלבד (לשון הרמב"ם שם ה"ב) ולכן אין להוסיף על תקנתם ולקרוא בברכה ביום חול.
ברם, אולי יש להציע להם לקרוא בשני או חמישי אגב קריאת ג' הקרואים את כל הפרשה בלא תוספת ברכות כדי שילמדו את כל התורה ע"י קריאה בספר כשר כתקנת חז"ל. עיין בשו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"א סי' קא ענף ב), שפירש שכוונת חז"ל בתקנת קריאת התורה בשבתות היא לימוד כל התורה ע"י כל הציבור.
^ 3. ה"בית יוסף" (טור או"ח סי' נה) הביא בשם הגה' מימוניות (פרק יא מהלכות תפילה ה"א) "פסק ר"מ דעיר דאין בה אלא עשרה ואחד מהם רוצה לצאת בימים הנוראים שכופין אותו לישאר או לשכור אחר במקומו כיון דמנהג בכל נפוצות הגלות שאפילו אותם שאין להם מנין שלם שוכרין אחד או שנים או הולכים למקום מנין הוי דומיא דבית הכנסת וס"ת דכופין בני העיר זה את זה". ומקור דבריו הוא בתוספתא (בבא מציעא פ"א הי"ב) כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה ונביאים ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכר פועלין רשאין לעשות קיצתן רשאין בני העיר לומר כל מי שיראה אצל פלוני יהא נותן כך וכך וכל מי שיראה אצל מלכות יהא נותן כך וכך כל מי שתראה או מי שתרעה פרתו בין הכרמים יהא נותן כך וכך וכל מי שתראה בהמת פלנית יהא נותן כך וכך רשאין לעשות קיצתן".
בבית סוהר אין מדובר בהתאגדות של האסירים היהודים כקהילה אשר יכולה לכוף את הפרטים בה למיסים ולתקנות מסוימות של הקהל. בבית סוהר מדובר באוסף של יחידים אשר רוצים להתפלל יחדיו, אבל אין להם כוח לכוף את היחיד על צורכי הרבים ובניית מוסדות הקהילה.
^ 4. בבית סוהר אין מדובר בהתאגדות של האסירים היהודים כקהילה אשר יכולה לכוף את הפרטים בה למיסים ולתקנות מסוימות של הקהל. בבית סוהר מדובר באוסף של יחידים אשר רוצים להתפלל יחדיו, אבל אין להם כוח לכוף את היחיד על צורכי הרבים ובניית מוסדות הקהילה.