בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • שב×Ē ×•×ž×•×ĸדים
  • שבו×ĸו×Ē
  • מ×ĸמד הר סיני ומ×Ēן ×Ēורה
קטגוריה משני×Ē
undefined
8 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

אשר בן חיים

אשרינו מה טוב חלקנו ומה יפה ירוש×Ēנו, שזכינו לקבל ×Ēורה חמדה גנוזה באו×Ļרו×Ēיו של הקב"ה קודם בריא×Ē ×”×ĸולם. ובמיוחד מ×Ē×ĸורר×Ē ×”×Š×ž×—×” זו ביום חג השבו×ĸו×Ē ×–×ž×Ÿ מ×Ēן ×Ēור×Ēנו, כי ידו×ĸ מב×ĸלי המחשבה, שבאו×Ēו היום חוזרו×Ē ×”×”×Š×¤×ĸו×Ē ×”×ĸליונו×Ē ×Š×”×™×• ב×ĸבר בזמן מ×Ēן ×Ēורה, וכך מ׊מ×ĸ מדברי רב ×™×•×Ą×Ŗ לבני בי×Ēו בחג השבו×ĸו×Ē (פסחים ץ"ח:) " ×ĸבדי לי ×ĸגלא ×Ēל×Ēא (=בשר משובח, וי"מ שלישי לבטן, שהוא משובח). אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה ×™×•×Ą×Ŗ איכא בשוקא ?". מלשונו "אי לא האי יומא דקא גרים", מ׊מ×ĸ שבכל שנה חג השבו×ĸו×Ē ×’×•×¨× השפ×ĸה של ×Ēורה.

הה×Ēבטאו×Ē ×”×–××Ē ×Š×œ רב ×™×•×Ą×Ŗ, ׊מ׊×Ēבח במ×ĸל×Ēו ל×ĸומ×Ē ×Š××¨ ×™×•×Ą×Ŗ הנמ×Ļאים בשוק, נרא×Ē ×‘×”×Š×§×¤×” ראשונה כאילו יש בה ׊מ×Ĩ גאוה, וה×Ēנשאו×Ē ×ĸל ׊אר ×™×•×Ą×Ŗ פשוטי ×ĸם (ץ×Ēם יהודי נקרא בגמרא ×™×•×Ą×Ŗ בן ׊מ×ĸון), ואינה מ×Ēאימה לרב ×™×•×Ą×Ŗ שהיה ידו×ĸ ב×ĸנוו×Ēנו×Ēו, וכפי ׊אמר ×ĸל ×ĸ×Ļמו ל×Ēנא שכ×Ēב (סוטה מ"ט:) " מ׊מ×Ē ×¨×‘×™ - בטלה ×ĸנוה וירא×Ē ×—×˜×. אמר ליה רב ×™×•×Ą×Ŗ ל×Ēנא: לא ×Ēי×Ēני ×ĸנוה, דאיכא אנא ". ובאמ×Ē ×–×” ×ĸ×Ļמו קשה ׊אמר ×ĸל ×ĸ×Ļמו שהוא ×ĸנו, האם אין גם בזה ׊מ×Ĩ גאוה?

נראה לומר, שיש שני מיני ×ĸנוה, יש ×ĸנו בגלל שיוד×ĸ א×Ē ×—×Ą×¨×•× ×•×Ēיו, אבל בדרך זו לא יוכל להגי×ĸ ל×Ēכלי×Ē ×”×ĸנוה, כיון שאדם קרוב א×Ļל ×ĸ×Ļמו, ואין אדם רואה נג×ĸי ×ĸ×Ļמו, ואם הוא אומר ×ĸל ×ĸ×Ļמו שהוא ×ĸנו, בזמן שלא הגי×ĸ למ×ĸלה זו, יש בכך גאוה. ויש ×ĸנו, שיוד×ĸ א×Ē ×›×œ מ×ĸלו×Ēיו, ובכל זא×Ē ×”×•× ×ĸנו, מפני שאינו מחזיק טובה ל×ĸ×Ļמו, ומכיר בכך שזכה להן בסיי×ĸ×Ēא דשמיא, זכו×Ē ×”×¨×‘×™× וזכו×Ē ××‘×•×Ēיו מסיי×ĸ×Ē, וממילא "לי×Ē ×œ×™×” מגרמיה כלום", ×ĸנו כזה יכול לומר ×ĸל ×ĸ×Ļמו שהוא ×ĸנו ולא ×Ēהיה בכך גאוה, כי יכול להגי×ĸ להכרה זא×Ē ×‘××ž×Ē.

רב ×™×•×Ą×Ŗ היה ×ĸנו כזה, שהגי×ĸ למיד×Ē ×”×ĸנוה ×ĸ"י ׊×Ēלה א×Ē ×›×œ מ×ĸלו×Ēיו ב×Ēורה ׊נ×Ēנה מסיני, וזה כוונ×Ēו באמרו "אי לא האי יומא דקא גרים, כמה ×™×•×Ą×Ŗ איכא בשוקא?", ולכן היה יכול לומר ×ĸל ×ĸ×Ļמו שהוא ×ĸנו.
ו×ĸל כן גם מה שהחשיב א×Ē ×ĸ×Ļמו ל×ĸומ×Ē ×Ą×Ēם יות דאיכא בשוקא, לא נאמר מ×Ēוך גאוה, אדרבה, הוא החשיב ×ĸ×Ļמו כמו×Ēם אלא ׊×Ēורה גרמה לו לה×Ē×ĸלו×Ē ×•×œ×”×¤×•×š חומר ל×Ļורה.

בגלל מיד×Ē ×”×ĸנוה שלו קבל א×Ē ×”×Ēואר "סיני", כפי ׊נאמר בגמ' (ברכו×Ē ×Ą"ד.) "דרב ×™×•×Ą×Ŗ סיני, ורבה ×ĸוקר הרים". וכשם שהר סיני היה נמוך מכל ההרים, כסמל ל×ĸנוה, כך היה רב ×™×•×Ą×Ŗ, שהיה ×ĸנו וזכה לקלוט א×Ē ×“×‘×¨×™ ה×Ēורה בקרבו, מבלי לשכוח או×Ēם.

כדי להבין יו×Ēר ל×ĸומק, א×Ē ×”×Š×ž×—×” של רב ×™×•×Ą×Ŗ וה×Ēבטאו×Ēו בש×ĸ×Ē ×”×Š×ž×—×”, ×ĸל מה ׊×ĸ׊×Ēה לו ה×Ēורה, × ×ĸיין שה×Ēנהגו×Ē ×Š×œ חכם אחר בגמ' ׊ם "רב ׊׊×Ē ×›×œ ×Ēל×Ēין יומין מהדר ליה ×Ēלמודיה, ו×Ēלי וקאי ב×ĸיברא דדשא ואמר: חדאי נפשאי, חדאי נפשאי, לך קראי לך ×Ēנאי. איני? והאמר רבי אל×ĸזר: אילמלא ×Ēורה לא × ×Ēקיימו שמים ואר×Ĩ, ׊נאמר +ירמיהו לג+ אם לא ברי×Ēי יומם ולילה חקו×Ē ×Š×ž×™× ואר×Ĩ לא ׊מ×Ēי! - מ×ĸיקרא כי ×ĸביד איניש - אד×ĸ×Ēא דנפשיה קא ×ĸביד ".

אנו מו×Ļאים שרב ׊׊×Ē ×Š×ž×— מ׊×Ēבח בנפשו " חדאי נפשאי, חדאי נפשאי", ×ĸל מה שה×Ēורה ×ĸ׊×Ēה לו, והגמ' ×ĸ×Ļמה מ×Ēפלא×Ē ×ĸל כך שאינו שמח ×ĸל כך שה×Ēורה היא ×Ēיקון כל ה×ĸולמו×Ē, וחושב רק ×ĸל ×Ēיקון ×ĸ×Ļמו? ו×Ēשוב×Ē ×”×’×ž' שב×Ēחילה ×Ļריך לחשוב ×ĸל ×ĸ×Ļמו אינה מובנ×Ē ×›×œ ×Ļורכה?!

והנה בגמ' ׊ם דנו כי×Ļד יש לשמוח בחג, וחלקו החכמים בדבר: "ד×Ēניא, רבי אלי×ĸזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושו×Ēה או יושב ושונה. רבי יהוש×ĸ אומר: חלקהו, ח×Ļיו לאכילה וש×Ēיה וח×Ļיו לבי×Ē ×”×ž×“×¨×Š. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, כ×Ēוב אחד אומר +דברים טז+ ×ĸ×Ļר×Ē ×œ×”' אלהיך, וכ×Ēוב אחד אומר +במדבר כט+ ×ĸ×Ļר×Ē ×Ēהיה לכם. רבי אלי×ĸזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם. ורבי יהוש×ĸ סבר: חלקהו, ח×Ļיו לה' וח×Ļיו לכם. (×ĸב"ם סימן) אמר רבי אל×ĸזר: הכל מודים ב×ĸ×Ļר×Ē ×“×‘×ĸינן נמי לכם. מאי ט×ĸמא - יום שני×Ēנה בו ×Ēורה הוא ".

לכאורה ×Ēמוה הנימוק הזה לשמוח באכילה וש×Ēיה בגלל שבו ני×Ēנה ×Ēורה, אדרבה היינו מ×Ļפים, שביום מ×Ēן ×Ēורה השמחה ×Ēהיה בלמוד ×Ēורה וב×Ēפילה כל היום "כולו לה'", דוקא בו אמרו שכו"×ĸ מודים ׊×Ļריך לקיים "לכם" 1 ?

כדי להבין כל זא×Ē × ×ĸיין בגמ' הבאה ה×ĸוסק×Ē ×‘×ĸלי×Ē ×ž×Š×” למרום להוריד ×Ēורה לישראל: (שב×Ē ×¤"ח:)
"ואמר רבי יהוש×ĸ בן לוי: בש×ĸה ׊×ĸלה משה למרום אמרו מלאכי השר×Ē ×œ×¤× ×™ הקדוש ברוך הוא: רבונו של ×ĸולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל ×Ēורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך ×Ē׊×ĸ מאו×Ē ×•×Š×‘×ĸים וארב×ĸה דורו×Ē ×§×•×“× שנברא ה×ĸולם, א×Ēה מבקש לי×Ēנה לבשר ודם? +×Ēהלים ח+ מה אנוש כי ×Ēזכרנו ובן אדם כי ×Ēפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל האר×Ĩ א׊ר ×Ēנה הודך ×ĸל השמים! - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן ×Ēשובה! אמר לפניו: רבונו של ×ĸולם, מ×Ēיירא אני ׊מא ישרפוני בהבל שבפיהם. - אמר לו: אחוז בכסא כבודי, וחזור להן ×Ēשובה, ׊נאמר +איוב כו+ מאחז פני כסא פרשז ×ĸליו ×ĸננו. ואמר רבי נחום: מלמד שפירש שדי מזיו שכינ×Ēו ו×ĸננו ×ĸליו. אמר לפניו: רבונו של ×ĸולם, ×Ēורה ׊א×Ēה נו×Ēן לי מה כ×Ēיב בה - +שמו×Ē ×›+ אנכי ה' אלהיך א׊ר הו×Ļא×Ēיך מאר×Ĩ מ×Ļרים. אמר להן: למ×Ļרים ירד×Ēם, לפר×ĸה הש×Ē×ĸבד×Ēם, ×Ēורה למה ×Ēהא לכם? שוב מה כ×Ēיב בה - לא יהיה לך אלהים אחרים, בין הגויים א×Ēם שרויין ׊×ĸובדין ×ĸבודה זרה? שוב מה כ×Ēיב בה - זכור א×Ē ×™×•× השב×Ē ×œ×§×“×Š×• כלום א×Ēם ×ĸושים מלאכה ׊א×Ēם ×Ļריכין שבו×Ē? שוב מה כ×Ēיב בה - לא ×Ē׊א, מ׊א ומ×Ēן יש ביניכם? שוב מה כ×Ēיב בה - כבד א×Ē ××‘×™×š וא×Ē ××ž×š אב ואם יש לכם? שוב מה כ×Ēיב בה לא ×Ēר×Ļח לא ×Ēנאת לא ×Ēגנב, קנאה יש ביניכם, י×Ļר הר×ĸ יש ביניכם? מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא, ׊נאמר +×Ēהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך וגו' ואילו ×Ēנה הודך ×ĸל השמים - לא כ×Ēיב. מיד כל אחד ואחד × ×ĸשה לו אוהב, ומסר לו דבר, ׊נאמר +×Ēהלים סח+ ×ĸלי×Ē ×œ×ž×¨×•× שבי×Ē ×Š×‘×™ לקח×Ē ×ž×Ēנו×Ē ×‘××“×, בשכר שקראוך אדם לקח×Ē ×ž×Ēנו×Ē. את מלאך המו×Ē ×ž×Ą×¨ לו דבר, ׊נאמר +במדבר יז+ וי×Ēן א×Ē ×”×§×˜×¨×Ē ×•×™×›×¤×¨ ×ĸל ה×ĸם ואומר וי×ĸמד בין המ×Ēים ובין החיים וגו', אי לאו דאמר ליה - מי הוה יד×ĸ?"

א. " אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן ×Ēשובה!" השל"ה הק' מפר׊ שבמילים אלו רמז לו הקב"ה מ×ĸנה למלאכי השר×Ē, ׊א×Ļלם לא שייך מ×Ļוו×Ē "ה×Ēשובה", ו×ĸנין ה×Ēשובה הוא להחזיר א×Ē ×›×œ המ×Ļיאו×Ē ×œ×”', כפי שהסביר בספר ה×Ēניא ×Ēשובה נוטריקון "×Ēשוב - ה'", וזה בכוחו של האדם לה×ĸלו×Ē ××Ē ×”×ž×Ļיאו×Ē ×”×’×Š×ž×™×Ē ×œ×§×“×•×Š×”.

ב. " אמר לו: אחוז בכסא כבודי" מהו הרמז והסיי×ĸ×Ēא למשה במה שהקב"ה אמר לו "אחוז בכסא כבודי"? נראה לומר שכסא ה' מסמל א×Ē ×’×œ×•×™ ה' ב×ĸולם הזה, ירושלים והמקדש נקראים כן, מפני ׊×ĸל ידם מ×Ēישב×Ē ×ž×œ×›×•×Ē ×”' ב×ĸולם. וזה ×Ēוכן ה×Ēשובה למלאכי השר×Ē, שה×Ēורה ×Ļריכה להינ×Ēן לבני אדם, כדי שהם יוכלו ל×ĸשו×Ē ×›×Ą× לשכינה ב×ĸולם הזה.

ג. " ×Ēורה ׊א×Ēה נו×Ēן לי מה כ×Ēיב בה", נשאל×Ē ×”×Š××œ×” איך לא יד×ĸו מלאכי השר×Ē ×ž×” שכ×Ēוב ב×Ēורה? הלא יד×ĸו א×Ē ×ĸרכה כחמדה גנוזה?
נראה שהגילוי הזה של ×Ēורה כפי שאנו מכירים או×Ēה באמ×Ē ×œ× היי×Ēה ידו×ĸה למלאכי השר×Ē, מפני ׊×ĸד ×ĸלי×Ē ×ž×Š×” למרום ×ĸוד לא היה ניכר בה ה×Ēוכן הזה המוכר לנו. וזא×Ē ×ĸל פי דברי הרמב"ן (בראשי×Ē - הקדמה) "×ĸוד יש בידינו קבלה של אמ×Ē ×›×™ כל ה×Ēורה כולה שמו×Ēיו של הקב"ה שה×Ēיבו×Ē ×ž×Ēחלקו×Ē ×œ×Š×ž×•×Ē ×‘×ĸנין אחד כאילו ×Ēחשוב ×ĸל דרך משל כי פסוק בראשי×Ē ×™×Ēחלק ל×Ēיבו×Ē ××—×¨×•×Ē ×›×’×•×Ÿ בראש י×Ēברא אלהים וכל ה×Ēורה כן מלבד ×Ļירופיהן וגימטריו×Ēיהן של שמו.... ב×ĸנין הזה שהזכרנו היה שהי×Ēה הכ×Ēיבה ר×Ļופה בלי הפסק ×Ēיבו×Ē ×•×”×™' אפ׊ר בקריא×Ēה ׊×Ēקרא ×ĸל דרך השמו×Ē ×•×Ēקרא ×ĸל דרך קריא×Ēנו ב×ĸנין ה×Ēורה והמ×Ļוה ונ×Ēנה למשה רבינו ×ĸל דרך קריא×Ē ×”×ž×Ļו×Ē ×•× ×ž×Ą×¨ לו ×ĸל פה קריא×Ēה בשמו×Ē ".

ואם כן חלוק×Ē ×”×Ēורה ל×Ēיבו×Ē ×•×ž×Š×¤×˜×™× כפי שאנו מכירים הופי×ĸה מאוחר יו×Ēר, וסביר לומר שזה × ×ĸשה בש×ĸה שמשה ×ĸלה למרום והו×Ļרך להוריד ×Ēורה לישראל. וכששמ×ĸו מלאכי השר×Ē ××Ē ×”×›×Ēוב ב×Ēורה, הבינו ׊×Ēכלי×Ē ×”×Ēורה לה×ĸלו×Ē ××Ē ×”×Ēח×Ēונים קרו×Ļי החומר, המסובכים בי×Ļר הר×ĸ, "×ĸקוב הלב מכל ואנוש הוא מי יד×ĸנו", ו×ĸ"י ה×Ēורה יהיה להם ×Ēיקון.

ד. " את מלאך המו×Ē ×ž×Ą×¨ לו דבר", ואז אפילו מלאך המו×Ē ×”×Ą×›×™× ×ĸם משה, מלאך המו×Ē ×ž×Ą×ž×œ א×Ē ×”×—×•×ž×¨×™×•×Ē ×”×Š×•××¤×Ē ×œ×”×¤×Ą×“ וחידלון, וכששמ×ĸ שיש לחומר ×Ēיקון, והאדם י×ĸלה או×Ēו לבחינה של × ×Ļח, הודה למשה ונ×Ēן לו מ×Ēנו×Ē, א×Ē ×”×§×˜×•×¨×Ē, שסגול×Ēה לחבר בין האדם הגשמי לאלוקים חיים, בסוד הקטור×Ē ×Š×ž×Š×ž×ĸו×Ēה ק׊ר וחבור (קטיר בארמי×Ē ×§×Š×¨), ושיא קרבן הקטור×Ē ×”×™×•× הכפורים כאשר הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים, ומפזר קטור×Ē ×“×§×” מן הדקה המ×ĸלה א×Ē ×¨×™×—× הפנימי הטוב של ישראל.

לפי זה אנו חוזרים לישוב כל הקושיו×Ē ×Š×Š××œ× ×•:
א. מדו×ĸ מקיימים שמח×Ē ×”×Ēורה ב×ĸ×Ļר×Ē ×‘"לכם"? מפני שאנו רו×Ļים להוכיח שה×Ēורה ני×Ēנה לבני אדם ולא למלאכי השר×Ē, ו×ĸ"י ה×Ēורה אפ׊ר לה×ĸלו×Ē ×’× א×Ē ×”×—×•×ž×¨, לכן הדרך לשמוח ב×Ēורה ×ĸ"י ׊×Ēות הגות בה.

ב. מה שאומר רב ×™×•×Ą×Ŗ "אי לא האי יומא דקא גרים, כמה ×™×•×Ą×Ŗ איכא בשוקא?" אינו חלילה דרך ה×Ēנשאו×Ē ×›×¤×™ שהסברנו, וי×Ēרה מכך, כל כוונ×Ē ×¨×‘ ×™×•×Ą×Ŗ לומר, שה×Ēורה בכוחה לה×ĸלו×Ē ×Ą×Ēם בני אדם, ולהופכם לאנשי קודש, להפך חומר ל×Ļורה, ולכן הוא מ×Ļבי×ĸ ×ĸל ×ĸ×Ļמו ומראה מה שה×Ēורה ×ĸ׊×Ēה לו, להראו×Ē ××Ē ×›×•×—×” של ×Ēורה.

ג. וכך מסביר המהר"ל מדו×ĸ משה × ×Ē×ĸ׊ר מפסול×Ēן של לוחו×Ē, מפני ׊×ĸ"י כך משה מוכיח שהוריד א×Ē ×”×Ēורה למטה, ל×Ēוך המ×Ļיאו×Ē ×”×—×•×ž×¨×™×Ē, אלא שהוא ה×ĸלה א×Ē ×”×—×•×ž×¨, ואת ה×ĸושר שלו קשור ×ĸם קדוש×Ē ×”×œ×•×—×•×Ē.
וכך ×Ēובן המשמ×ĸו×Ē ×”×ž×™×•×—×“×Ē ×Š×œ קורבן ׊×Ēי הלחם, שבה חמ×Ĩ בניגוד לשאר הקרבנו×Ē ×Š×”×—×ž×Ĩ אסור בהם בכל השנה, מפני שהחמ×Ĩ מסמל א×Ē ×™×Ļר הר×ĸ, וביום שקבלנו א×Ē ×”×Ēורה ני×Ēן לנו הכוח לה×Ēמודד ×ĸם י×Ļה"ר, כפי שאמרו חז"ל "ברא×Ēי י×Ļר הר×ĸ ברא×Ēי לו ×Ēורה ×Ēבלין".

ד. וכן מובן הקשר בין שבו×ĸו×Ē ×–×ž×Ÿ מ×Ēן ×Ēור×Ēנו להיו×Ēו של היום חג הבכורים, שממנו מ×Ēחילים להביא בכורים מפירו×Ē ×”××¨×Ĩ, (וגם ׊×Ēי הלחם - שי×Ēברכו פרו×Ē ×”×Š× ×”", מפני ׊×ĸ"י ה×Ēורה אנו יכולים ל×ĸבוד א×Ē ×”××“×ž×” ולהו×Ļיא א×Ē ×¤×™×¨×•×Ēיה, ויחד ×ĸם זא×Ē ×œ×”×™×•×Ē ×ž×•×›×™×¨×™ ×Ēודה. ובמקרא בכורים נאמר "ארמי אובד אבי", מ×Ēחיל בגנו×Ē ×•×ž×Ą×™×™× בשבח, והנה יש שני פירושים בדבר, לפי רב הפירוש הוא "מ×Ēחילה ×ĸובדי ×ĸ"×ĸ היו אבו×Ēינו ואח"כ קרבנו המקום ל×ĸבוד×Ēו", וזה מ×Ēאים באופן מיוחד ל×ĸ×Ļר×Ē, שבה קבלנו ×Ēורה וקרבנו המקום ל×ĸבוד×Ēו, ולפי שמואל הפירוש הוא "×ĸבדים היינו לפר×ĸה במ×Ļרים ויו×Ļיאנו ה' וכו'", פירוש זה מ×Ēאים יו×Ēר לפסח שהוא אנו אומרים הגדה, ובה דורשים א×Ē ×”×¤×Ą×•×§×™× של "ארמי אובד אבי", ואנו מפרשים זא×Ē ×‘× ×•×Ą×— ההגדה שלנו לפי רב ושמואל.

ה. כמו כן יובן מדו×ĸ אנו קוראים מגיל×Ē ×¨×•×Ē ×‘×ĸ×Ļר×Ē (ילקוט ׊מ×ĸוני רו×Ē ×¨×ž×– ×Ēרא) "אמר רבי ז×ĸירא המגלה הזו אין בה לא טומאה ולא טהרה לא הי×Ēר ולא איסור, ולמה נכ×Ēבה, ללמדך שכר של גומלי חסדים".
לכאורה מ×Ēאים ביום זה של מ×Ēן ×Ēורה ללמד הלכה איסור והי×Ēר, ולמה נבחרה מגיל×Ē ×¨×•×Ē? אלא שבמגילה זו אנו לומדים לאיזו ×Ēכלי×Ē ×”×Ēורה ×Ļריכה להוליך או×Ēנו, שנהיה גומלי חסידים, "×Ēור×Ē ×—×Ą×“ ×ĸל לשונה".

ו. לפי ט×ĸם אחר, אנו קוראים רו×Ē ×‘×ĸ×Ļר×Ē ×ž×¤× ×™ שיש בה יחוס דוד המלך, ולפי הירושלמי דוד המלך מ×Ē ×‘×ĸ×Ļר×Ē, ובודאי גם נולד ב×ĸ×Ļר×Ē , וכ×Ēבה שמואל הנביא ליחס א×Ē ×“×•×“ המלך שבא מרו×Ē ×”×ž×•××‘×™×”, להודי×ĸ שכשר לבוא בקהל, לכן קוראים רו×Ē ×‘×ĸ×Ļר×Ē.

ולכאורה מה השייכו×Ē ×Š×œ מלכו×Ē ×‘×™×Ē ×“×•×“ ל×Ēורה, הרי המלכו×Ē ×ĸוסק×Ē ×‘×“×‘×¨×™ הרשו×Ē (ולכן נקראה רָשׁוÖŧ×Ē)? אלא שה×Ēורה ×Ļריכה לרד×Ē ×ĸד המלכו×Ē, ול×Ēקן או×Ēה ׊×Ēהיה ברוח ה×Ēורה.


^ 1 ושם בגמ' יש שלושה ימים שיש לקיימם "לכם", שבו×ĸו×Ē, פורים, ו×ĸרב יום הכפורים "אמר רב ×™×•×Ą×Ŗ: הכל מודים בפורים דב×ĸינן נמי לכם - מאי ט×ĸמא +אץ×Ēר ט+ ימי מ׊×Ēה ושמחה כ×Ēיב ביה. מר בריה דרבינא כולה ׊×Ēא הוה י×Ēיב ב×Ē×ĸני×Ēא, לבר מ×ĸ×Ļר×Ēא ופוריא ומ×ĸלי יומא דכיפורי", ה×Ļד השווה של שלוש×Ēם שיש בהם בחינה של מ×Ēן ×Ēורה, בפורים – קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקבלו כבר בשבו×ĸו×Ē, ויוה"כ הוא זמן מ×Ēן לוחו×Ē ×Š× ×™×•×Ē. אם כן אנו רואים שביום שיש בו השפ×ĸה של ×Ēורה ל×ĸולם יש ×ĸנין לקיים השמחה באכילה וש×Ēיה "לכם", והדבר אומר דרשיני.


סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il