ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
ניסן תשע"א
יין לא מבושל, השארתו ללא השגחה בבית שיש בו עובד שאינו יהודי
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
165 - שימוש בשקף עם טעמים
166 - יין נסך
167 - אותיות מגנט, סידורם בשבת
טען עוד
תשובה
יין שימש כחלק מהפולחן של עובדי עבודה זרה 1 ושתייתו יחד עם גויים עלולה לגרום לקירוב דעת שתוצאותיו עלולות להיות חמורות הן בתחום ההשפעה הרוחנית והן בתחומים של נישואי תערובת והתבוללות 2 . יש הבדלים להלכה בין יין שבא במגע עם גוי עובד עבודה זרה לבין יין שבא במגע עם גוי שאיננו עובד עבודה זרה 3 .
א. יין שנגע בו גוי שעובד ע"ז אסור מדרבנן אף בהנאה 4 , שמא הוא יין נסך. האיסור קיים גם אם אין ודאות שנגע הגוי ביין או שהחליפו, אלא שיש רק חשש לכך 5 .
ב. יין שנגע בו גוי שאינו עובד ע"ז מותר בהנאה 6 (משום שאין חשש יין נסך), ואסור מדרבנן רק בשתיה 7 .
ג. יין ששהה בבית יהודי עם גוי שאינו עובד ע"ז למשך זמן הילוך מיל 8 והייתה לגוי אפשרות לגעת בו או להחליפו, היין נאסר בשתיה. אולם בשיעור זמן פחות מזה היין מותר אף בשתיה.
ד. יין ששהה בבית יהודי עם גוי אפילו עובד עבודה זרה, והגוי יודע שמגעו אוסר את היין על היהודי 9 , והוא מפחד שהיהודי יגלה שנגע ביין, וזאת במציאות כאשר היהודי עשוי להיכנס בכל רגע 10 היין מותר בשתיה.
ה. אם הבקבוק סגור בפקק שעם ועליו כיסוי נוסף 11 (חותם בתוך חותם), שאז אין כל חשש שנגע הגוי ביין, היין מותר בשתיה.
^ 1. יין שניסכו אותו לע"ז נקרא יין נסך והוא אסור אפילו בהנאה. פשוט בע"ז כט,ב: מתני'. אלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואיסורן איסור הנאה: היין, והחומץ של עובדי כוכבים שהיה מתחלתו יין וכו'. (ושם סב א); רמב"ם מאכלות אסורות פי"א ה"א; טור יו"ד קכג. איסור שתיה הוא מהתורה לכו"ע, ולגבי איסור הנאה נחלקו ראשונים אם אסור הוא מהתורה או מדרבנן.
^ 2. עי' שבת (יז ע"ב) וע"ז (לו ע"ב).
^ 3. עיינו בשו"ע (יו"ד סי' קכג - קלח): בפרטי ההלכות וכן בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ז תשו' סב) על גדרי האיסור הבסיסיים, ועל אופני הנגיעה האוסרים.
^ 4. רמב"ם (מאכלות אסורות פרק יא ה"ג): "יין העכו"ם שאין אנו יודעין אם נתנסך או לא נתנסך והוא הנקרא סתם יינם אסור בהנאה כמו יין שנתנסך, ודבר זה מגזירות סופרים הוא, והשותה מסתם יינם רביעית מכין אותו מכת מרדות". וכן פסק המחבר (כמבואר שם מובא בהערה 3).
^ 5. כגון שהגוי עובד ע"ז שהה עם היין בביתו של היהודי בביתו של יהודי אפילו לזמן מועט, כמבואר בדברי המחבר (שו"ע יו"ד שם סי' קכח סע' א): "עובד כוכבים שנתייחד עם היין, אפילו ברשותינו, אפילו שעה מועטת, אסור בהנאה".
^ 6. ע"ז (נז א), מבואר שם באותו מעשה שהתיר רב למכור יין זה לעכו"ם, ואמר לתלמידיו שאסור רק בשתיה.
^ 7. שו"ע (יו"ד סי' קכד סע' א): "תינוק עובד כוכבים שאינו מזכיר עבודת כוכבים ומשמשיה, אינו אוסר יין במגעו אלא בשתיה", ש"ך (שם). ובש"ך (שם) סי' קכח ס"ק א): "שאינו עובד עבודת כוכבים - כגון גר תושב וישמעאלים טור ורשב"א ורמב"ם".
^ 8. כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' קכח סע' א): "... אבל מי שנודע לנו שאינו עובד עבודת כוכבים, מותר ליחד יין אצלו, ברשותינו, לזמן מועט, כגון כדי שילך כדי מיל או יותר, אפילו בעיר שכולה עובדי כוכבים, ואפילו הודיעו שהוא מפליג". ובש"ך (שם ס"ק א): "... מיהו נראה דהיינו דוקא אם הוא בענין שאין לחוש שנגעו לשתות או להנאה אחרת".
^ 9. בדומה לדין בענין חלב עכו"ם, שו"ע (יו"ד סי' קטו סע' א). וש"ך (שם סי' קכח ס"ק יא): ד"ה מותר בשתייה: "אע"פ שאינו נתפס כגנב על הכניסה דמירתת שמא יבא ישראל ויראהו נוגע הרא"ש, והיינו דוקא כשהעובד כוכבים יודע דמגע עובדי כוכבים אסור לישראל ויפסיד יינו בכך... הא לאו הכי לא שייך מירתת".
^ 10.שו"ע (יו"ד סי' קכח סע' ד).
^ 11.שו"ע (יו"ד סי' קל סע' א) ובחותם אחד בלבד נחלקו הפוסקים אם מותר בהנאה או אף בשתיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
