^ 1. יין שניסכו אותו לע"ז נקרא יין נסך והוא אסור אפילו בהנאה. פשוט בע"ז כט,ב: מתני'. אלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואיסורן איסור הנאה: היין, והחומץ של עובדי כוכבים שהיה מתחלתו יין וכו'. (ושם סב א); רמב"ם מאכלות אסורות פי"א ה"א; טור יו"ד קכג. איסור שתיה הוא מהתורה לכו"ע, ולגבי איסור הנאה נחלקו ראשונים אם אסור הוא מהתורה או מדרבנן.
^ 2. עי' שבת (יז ע"ב) וע"ז (לו ע"ב).
^ 3. עיינו בשו"ע (יו"ד סי' קכג - קלח): בפרטי ההלכות וכן בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ז תשו' סב) על גדרי האיסור הבסיסיים, ועל אופני הנגיעה האוסרים.
^ 4. רמב"ם (מאכלות אסורות פרק יא ה"ג): "יין העכו"ם שאין אנו יודעין אם נתנסך או לא נתנסך והוא הנקרא סתם יינם אסור בהנאה כמו יין שנתנסך, ודבר זה מגזירות סופרים הוא, והשותה מסתם יינם רביעית מכין אותו מכת מרדות". וכן פסק המחבר (כמבואר שם מובא בהערה 3).
^ 5. כגון שהגוי עובד ע"ז שהה עם היין בביתו של היהודי בביתו של יהודי אפילו לזמן מועט, כמבואר בדברי המחבר (שו"ע יו"ד שם סי' קכח סע' א): "עובד כוכבים שנתייחד עם היין, אפילו ברשותינו, אפילו שעה מועטת, אסור בהנאה".
^ 6. ע"ז (נז א), מבואר שם באותו מעשה שהתיר רב למכור יין זה לעכו"ם, ואמר לתלמידיו שאסור רק בשתיה.
^ 7. שו"ע (יו"ד סי' קכד סע' א): "תינוק עובד כוכבים שאינו מזכיר עבודת כוכבים ומשמשיה, אינו אוסר יין במגעו אלא בשתיה", ש"ך (שם). ובש"ך (שם) סי' קכח ס"ק א): "שאינו עובד עבודת כוכבים - כגון גר תושב וישמעאלים טור ורשב"א ורמב"ם".
^ 8. כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' קכח סע' א): "... אבל מי שנודע לנו שאינו עובד עבודת כוכבים, מותר ליחד יין אצלו, ברשותינו, לזמן מועט, כגון כדי שילך כדי מיל או יותר, אפילו בעיר שכולה עובדי כוכבים, ואפילו הודיעו שהוא מפליג". ובש"ך (שם ס"ק א): "... מיהו נראה דהיינו דוקא אם הוא בענין שאין לחוש שנגעו לשתות או להנאה אחרת".
^ 9. בדומה לדין בענין חלב עכו"ם, שו"ע (יו"ד סי' קטו סע' א). וש"ך (שם סי' קכח ס"ק יא): ד"ה מותר בשתייה: "אע"פ שאינו נתפס כגנב על הכניסה דמירתת שמא יבא ישראל ויראהו נוגע הרא"ש, והיינו דוקא כשהעובד כוכבים יודע דמגע עובדי כוכבים אסור לישראל ויפסיד יינו בכך... הא לאו הכי לא שייך מירתת".
^ 10.שו"ע (יו"ד סי' קכח סע' ד).
^ 11.שו"ע (יו"ד סי' קל סע' א) ובחותם אחד בלבד נחלקו הפוסקים אם מותר בהנאה או אף בשתיה.