ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
את תנועת ההמונים הפוקדים את קברו של רשב"י ניתן להסביר רק אם מבינים שהנהירה הזאת היא חלק מהנהירה אחרי תורתו של רבי שמעון בר יוחאי - הזוהר ותורת הסוד. גם הנהירה הזאת מתעצמת והולכת. פעם זה היה אולי לימוד חובבני אצל חלק מהאנשים שקוראים ולא מבינים. היום הלימוד הופך להיות יותר ויותר רציני ומעמיק, לימוד שצובר תאוצה בארץ ובעולם. גם אצל דתיים וגם אצל אלה שלא, אצל יהודים ואצל גויים. אנשים נוהרים, גם אם אנחנו לא מבינים אותם, הם עושים את זה ואנחנו רוצים להבין למה.
תשובה נכונה חייבת להתייחס לעובדה שהנהירה הזאת היא לא הפתעה. היא הייתה צפויה מראש. אליהו הנביא אמר לרבי שמעון ולחבורתו כי התורה שהוא לומד איתם נכתבה לצורך הגאולה, לא לצורך דורו של רשב"י. לכן היא נגנזה מימות רשב"י עד ימות האר"י ז"ל. תורה זו נגלתה לאר"י ז"ל בזכות היותו אחד מהראשונים שעלו ובנו תורה בארץ ישראל, אחד מהראשונים שגילו את אוצרות הזוהר לעם ישראל.
הזוהר בפרשת בהעלותך (זח"ג קנג ב) ממשיל את הסיפור של רשב"י במערה לנח שנכנס לתיבה בתקופת המבול. אלוקים מצווה אותו לבנות תיבה ולקחת אליה מכל בעלי החיים שניים-שניים או שבעה-שבעה. נח הצטווה להאכיל אותם במשך שנה שלמה, על מנת שתהיה לו יכולת להצמיח את החיים מחדש אחרי המבול שהחריב את העולם. נח גם שומר בתיבה זרעים מכל המינים והסוגים שבעזרתם הוא עתיד להחזיר לחיים את כל הצומח.
רשב"י עושה את פעולתו של נח במבול אחר. רשב"י חי בתקופת החורבן של עם ישראל, חורבן המקדש, חורבן הארץ, פיזור ישראל בין האומות. עם ישראל הולך לקראת אבדון. "ואבדתם בגויים ואכלה אתכם ארץ אויביכם" (ויקרא כו, לח). גם מבחינה רוחנית הם בסכנה: "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם" (תהילים קו, כה).
כל זאת מלבד אובדן הנבואה והשראת השכינה, וחורבן התורה - "מלכה ושריה בגויים – אין תורה". כל החוכמה הקדושה של רשב"י הולכת להיאבד. "הנה החכמה הזאת היתה נגלית באתגלייא עד פטירת הרשב"י ע"ה ומאז ואילך נסתם חזון" (הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות).
רשב"י ידע שהגלות לא תהיה לנצח, משום שאלוקים כרת ברית עם האבות להחזיר את ישראל למקומם: "ושב ה' את שבותך ורחמך". יש הבטחה לרחל אמנו "ושבו בנים לגבולם". חייבים לשמור את כל כוחות החיים הרוחניים של עם ישראל לתקופה שאחרי המבול. להצמיח את העולם מחדש בתקופת הגאולה.
רשב"י טרח כמו נח בשעתו, ושמר את כל זרעי החיים לתקופה שאחרי החורבן, ובכך הוא שומר את האפשרות להחזיר לעם ישראל את הכוח המיוחד שלו לאחר הגלות. להחזיר להם את האור של התורה. להחזיר את כבוד התורה ולומדיה. להחזיר את יכולת הנבואה. להחזיר את השראת השכינה. רשב"י כותב את ספר הזוהר, שהוא כמו הצוהר של התיבה. צוהר שדרכו ייכנסו ישראל בדור הגאולה לקחת את אוצרות החיים של עם ישראל.
אנשים נוהרים אחרי רשב"י ותורתו כמו שבעלי החיים באו מאליהם אל התיבה. אף אחד לא קרא להם ואף אחד לא משך אותם. הם באו מאליהם כמו שכל בעלי החיים בכל מקום בעולם נוהרים אל מקורות החיים, אל מקורות המים, אל מקורות המחיה. כך נהרו בעלי החיים לתיבתו של נח, וכך נוהרים אנשים היום לאוצרות החיים שגנז לנו רשב"י למעננו.
צריך להבין שהנהירה הזאת היא סימן מסימני הגאולה. אנחנו רגילים לראות סימני גאולה בעליית יהודים לארץ, ובצדק. אנו רגילים לראות סימן גאולה בכך שהארץ נותנת פריה בעין יפה. אנו רואים גאולה בשלטון עם ישראל על הארץ. אנו רואים גאולה בתהליך התשובה האדיר שמלווה אותנו מאז שחרור ירושלים. אנו רואים גאולה בחזרת עם ישראל לעצמתו, לכוחו ולגבורתו.
אנחנו צריכים לראות גאולה גם בכך שאנשים כבר לא מסתפקים בלימוד ההלכה המעשית בלבד. הם מחפשים את עץ החיים. הם מחפשים את המגע. הם מחפשים את ההבנה הפנימית. הם מחפשים את השראת השכינה. הם מחפשים את אלוקים.
כולנו מקווים ליום שבו כל השאיפות הללו יכוונו לבית המקדש בירושלים. בינתיים הן מופנות לצדיקים (זוהר ב' לח). יבוא יום שכל העוצמה, האחדות, השירה והשמחה של המוני ההמונים במירון תעלה לירושלים. שם נזכה לעלות ולראות ברוב עם בירושלים בהר בית ה'. אמן ואמן.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













