ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
קשה לי לעקוב אחרי התאריכים השונים של ה'ביעור' בשמיטה, לכן אני מעדיף מיד לאחר שאני קונה פירות או ירקות להפקיר אותם.
האם זה נכון להפקיר לפני התאריכים המיועדים והאם הביעור תקף?
תשובה:
א. שאלתך תהיה רלוונטית רק בעוד יותר מחצי שנה, כיון שברוב רובם של הירקות הקדושים בקדושת שביעית, אין צורך בביעור1. הביעור שייך לפירות שביעית שיש בהם קדושת שביעית, כשהביעור של הפירות הראשונים הוא בסוף שנת השמיטה.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
191 - אפיית לחם פרווה במקום חלבי
192 - ביעור ירקות בשמיטה
193 - טיפול בעציצים בשנת שמיטה
טען עוד
___________________________________________
התורה אומרת שבזמן שאין לבהמה פירות בשדה, כיון שהם נגמרו, צריך להוציא את הפירות גם מהבית.
החזון איש (שביעית ג, לא ובעוד מקומות) כותב שאם יש בגבולות עולי מצרים, פירות או ירקות ממין מסוים, אותו המין אינו צריך ביעור גם בשאר המקומות, כיון שלא נחשב ש'כלה לחיה' מן השדה. הרב שלמה זלמן אויערבך (מנחת שלמה חלק א, נא, אות טו) מוסיף שבאופן שזמן הביעור של המין הוא בשמינית (רוב הפירות), וכשמגיע זמן הביעור, יש פירות שמינית כבר בשדה, אין צריך ביעור (ובכך חולק על החזון איש שביעית סימן טו, סעיף ג) הוא מוסיף וכותב (מעדני ארץ י, יא עמוד 132) שגם באופן שיש פירות שמורים בשדה (לא בבתים), זה נקרא שהפירות מצוייים בבתים, ולכן אין חובת ביעור. וע"ע מנחת שלמה חלק ג סימן קכג אות ט. ואף שהמקדש דוד (שביעית סימן יד), חולק וכותב שאם הפירות שנשארו בשדה אינם קדושים, אין זה פוטר מחובת ביעור של הפירות הקדושים. (ובספר משפטי ארץ פרק כט הערה 10 מביא דעות נוספות בנושא זה). נהגו לסמוך על פירות היתר מכירה או יבול נוכרים, ולפטור את רוב רובם של הירקות מביעור, מכיון שקיימים בשדות כל הזמן ירקות של גוים או מהיתר מכירה, ורק ירקות שיש זמן שאינם נמצאים בשדה חייבים בביעור.
2 המנחת שלמה (הרב שלמה זלמן אויערבך א, נא, אות יח) כותב זאת כדבר פשוט, כיון שחיוב הביעור חל רק כאשר כלו הפירות או הירקות לבהמות מהשדות, והרי הפירות הפקר גם מבלי שהוא מפקיר אותם, אם כן ברור שלא יעזור שמפקירים לפני הזמן
הדבר ברור גם מהמקור של חובת הביעור, שהוא להוציא מהבית את הפירות או הירקות האסופים, כאשר הם אינם קיימים בשדה, וברור שאין הכוונה להוציא את הפירות ואז לאסוף אותם, כמו כן לדעת רבי שלמה זלמן אויערבך אם הפירות אינם מופקרים כל זמן הביעור, הרי שהפירות נאסרים (מנחת שלמה שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
