ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
מאז חלפו כמה שנים. שנינו סיימנו את הלימודים והשתלבנו בשוק העבודה. אני הצטרפתי למשרד עו"ד פרטי ואני מצליח בו מאוד, ונעמה עובדת בשירות הפסיכולוגי ומתמחה בילדים. נולדו לנו גם שניים מתוקים משל עצמנו – נועה ועידן.
עד כאן באמת הכול נראה דבש. אבל ברגע הזה כשאני מסתכל אחורה על מה שעבר עלינו בשבע השנים האחרונות, נדמה לי שמשהו קרה לי. השתניתי. אולי נשחקתי. התברברתי טיפה בדרך אם אתה מבין למה אני מתכוון. כשלמדתי בישיבה היו לי לא מעט מחשבות על איך ייראו החיים בעתיד. איזה מין בן-אדם אני רוצה להיות, איזה מקום התורה ואלוקים יתפסו בחיים שלי. היה ברור לי שלפתוח את הבוקר בתפילה במניין זה דבר בסיסי, ושדף יומי בערב זה לא משהו שארצה לוותר עליו. לנעמה ולי היו לא מעט שיחות 'רוחניות' ובתור בוגרת מדרשה היא אהבה מאוד שיעורים בחסידות והתוועדויות אל תוך הלילה.
אלא שמאז הרבה מים זרמו בירדן. שנינו עזבנו את החממה של הישיבה והמדרשה וקפצנו למים העמוקים של העולם האמיתי. השוק הראשון היא האוניברסיטה. שלא תבין לא נכון, זה לא שהיינו חרדים או משהו. ממש לא. שנינו גדלנו בבתים דתיים פתוחים וליבראליים. ובכל זאת המפגש הקרוב עם החברה החילונית הזיז אצלנו משהו. אני חושב שיותר מאשר ההשפעה האינטלקטואלית של מרצים או קורסים בנושאים 'בעיתיים', אלה היו חיי החברה התוססים. השיחות על הדשא, ארוחות הצהריים המשותפות בקפיטריה, הבילויים הליליים. גם נעמה וגם אני טיפוסים מאוד חברותיים, ופשוט זרמנו עם החבר'ה. נכון, היו לנו את הגבולות שלנו בתור אנשים דתיים, אבל כנראה שעם הזמן גם הם הלכו והתרופפו. תבין, כשכולם הולכים להופעה או יוצאים למסעדה אתה לא יכול להיות כל הזמן הדוס המעצבן שעושה בעיות, לא ככה?
השלב הבא היה העבודה. אין מה לעשות. מי שרוצה להתקדם, לתפוס עמדות מפתח, להגיע לטופ, חייב להשקיע ולהתמסר. לפחות בשנים הראשונות. די מהר הרגשנו איך שעות העבודה המטורפות והעומס שמלווה אותנו גם הביתה מכרסמים בזוגיות שלנו. ניחמנו את עצמנו שזה רק בתחילת הדרך ושתוך כמה שנים זה ישתפר. ובכן, זה לא קרה. יותר מזה – בדיוק אז הופיעו הילדים. תראה, אני מודה לאלוקים על המתנה הגדולה הזו, ואני מאחל לכולם כאלו ילדים בריאים ויפים. אבל נרצה או לא, גם הם דורשים את שלהם. בזמן, בתשומת לב, בהשקעה...
והשנים עוברות ויום אחד אתה קם ומגלה שכבר שבוע שלם לא יצא לך להתפלל שחרית במניין כמו בן אדם. אתה מניח תפילין בחמש דקות, חוטף משהו לאכול ויוצא במהירות כדי לא להיתקע בפקקים. בסוף היום אתה גורר את עצמך איכשהו לערבית אבל כבר לא טורח להישאר לדף היומי כי באמת אין לך ראש לזה אחרי היום המטורף שעברת (וחוצמזה סתם מפדח לנקר ככה על הגמרא מול הפרצוף של הרב...). אם פעם קיוויתי שאלוקים יתפוס מקום מרכזי בחיים שלי ויהיה נוכח בחיי היומיום שלי, עכשיו אני פוגש אותו בעיקר בשבת. יודע מה, אולי גם זה לא. בית הכנסת שלנו מזכיר יותר מועדון דיבורים וקריאת עלונים מאשר מקום של תפילה.
כשאני חושב על זה שוב יכול להיות שגם להשפעה של הסביבה היה חלק במה שעבר עלינו. אני רואה למשל את נעמה. בתחילת הקשר שלנו היה די ברור לה שהיא מתכוונת לכסות את הראש אחרי החתונה. אני אפילו זוכר פעם אחת שהיא גררה אותי איתה לבחור יחד אביזרים אופנתיים שיעשו את זה יפה. אחרי החתונה היא החליטה שזה קשה לה מידי ושהיא תתחיל מחצי כיסוי ראש ואחרי זה נראה. לפני שנתיים היא כבר ויתרה עליו לגמרי והיום גם לבית כנסת היא הולכת עם איזה סרט סמלי. אבל זה לא רק זה, כל הקטע של ההלכה הלך ונעשה אצלנו נזיל ומעומעם. אני נזכר בטיול לאיטליה כשראינו שלהתעקש למצוא בכל מקום אוכל כשר הופך להיות ממש מעיק ופשוט הורס את הכיף של הטיול. אז ויתרנו. תראה, ברור שלא נאכל משהו שאנחנו יודעים שהוא לא כשר אבל כל עוד לא מדובר במשהו בשרי החלטנו שאנחנו זורמים. כאילו, מה כבר יכול להיות בעייתי שם? עם הזמן זה התפשט לתחומים נוספים, וכשאני נזכר היום בחברותא היומית שהיתה לי בימי הישיבה במשנה ברורה ובהתלהבות שהיתה אז על כל הלכה חדשה שגיליתי פשוט בא לי לבכות.
בשבוע הבא אני מחליף קידומת וחוגג שלושים. עדיין צעיר, כך אומרים כולם, העתיד לפניי ואין ספק שעוד אגיע רחוק. בתוכי אני מרגיש קר ויבש. מתפקד ביעילות, מתקתק עניינים, אבל הרוח שהיתה לי הלכה קצת לאיבוד. מה אתה אומר? אתה מבין על מה אני מדבר? ברור לי שיכול להיות אחרת! אני יודע שאני לא מוכן להסתפק במצב הנוכחי. תגיד, יש לך אולי איזה רעיון בשבילי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
