בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת החינוך
לחץ להקדשת שיעור זה

אש זרה

undefined

הרב יוני לביא

איר תשע"ז
6 דק' קריאה
1. אש זרה

"אין חגיגה בלי עוגה" הוא הפזמון של שיר ילדים פופולארי הנפוץ בימי הולדת. האם באמת אין אפשרות לחגוג בלי לחלק לנוכחים עוגה? לא בטוח בכלל. מסתבר שאפשר להרים חגיגה שמחה ומליאת משמעות עם שירים, ברכות, משחקים וכיבוד גם אם לא תהיה שם עוגה ונרות.
יש דברים אחרים, לעומת זאת, שקשה הרבה יותר לוותר עליהם. להמשיך קדימה ולהשאיר אותם מאחור זה ממש לוותר על הלב של העניין.
ובכל זאת זה קורה לנו כמעט כל שנה.
אין יהודי שליבו לא רוטט לשמע קולו החודר של השופר בראש-השנה. ובכל זאת בכל פעם שהחג הזה חל בשבת עם ישראל כולו מוותר על מצווה מדאורייתא של "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א) ומעביר את היום ללא אף תקיעה.
כך גם לגבי מצוות נטילת ארבעת המינים בסוכות וקריאת המגילה בפורים כאשר הם יוצאים בשבת.
הדבר המדהים בשלושת המקרים האלו הוא שאין שום איסור הלכתי בתקיעת שופר, נטילת לולב או קריאת מגילה בשבת. ובכל זאת, חז"ל קבעו שנוותר על המצוות היקרות הללו באותו יום, מפני החשש ממצב בו יהודי שאינו בקי באופן קיום המצוות הנ"ל, ייקח את השופר/לולב/מגילה בידו אל מישהו שילמד אותו כיצד להשתמש בהם, ובדרך יטלטל אותם ארבע אמות ברשות הרבים (גמרא מגילה ד,ב).
במילים אחרות, קורה כאן דבר בלתי נתפס - כדי למנוע מצבים חריגים בהם אנשים בודדים יטעו בשוגג - עם ישראל כולו, על מיליוני אנשיו, מוותר על מצווה יקרה מהתורה! מי שלא הבין עד היום את המשפט "כל ישראל ערבים זה לזה" אינו צריך דוגמא טובה יותר לכך.

לקחת אחריות
לא כולם יודעים אך אין מצווה מהתורה ואפילו לא מדברי חכמים להדליק מדורה בל"ג בעומר. הרמב"ם והשולחן ערוך לא כתבו על כך אפילו מילה. ובכל זאת רבים וטובים נהגו להדליק מדורה בליל יח' באייר, יום פטירתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי. אך כאשר היום הזה חל מיד בתחילת השבוע קיום המנהג כרוך בחילול שבת המוני של כוחות הביטחון וההצלה המאבטחים את העולים למירון ואת המדליקים בכל רחבי הארץ, ולא פחות מזה של מאות אלפי ילדים לא דתיים שעל מצוות ההדלקה לא יוותרו בשום אופן כולל התארגנות ולעיתים אף הדלקת המדורות בשבת עצמה. זו הסיבה שבדומה למה שעשו חז"ל במקרים הנ"ל, קבעה הרבנות הראשית שכדי להציל מחילול שבת נוראי תידחה הדלקת המדורות ביום אחד.
אלא שבאופן מפתיע, בניגוד לראש השנה, סוכות ופורים, ואפילו ליום הזיכרון והעצמאות שנדחים כדי למנוע חילול שבת, ואין פוצה פה ומצפצף, דווקא לגבי ל"ג בעומר יש כאלו, ורבים מהם דווקא מן המחנה הדתי, שמתכוונים להדליק כרגיל במוצאי שבת. כמובן שהם יקפידו להוציא את השבת כהלכה ורק לאחר מכן ללכת להדליק ו'אני את נפשי הצלתי', אך מה לגבי האחריות כלפי עם ישראל?! מה עם הערבות ההדדית?! מה לגבי התעלמות מקביעת הרבנות הראשית ויצירת מצב מוזר בו חלק מדליקים במוצאי-שבת וחלק ביום ראשון?!
כנראה שעשן המדורה מסמא את העיניים מלראות גם את הדברים הפשוטים ביותר. רבי שמעון בר יוחאי היה מתהפך בקברו לו היה יודע איך משתמשים באש שלו כדי לשרוף את השבת ולהעלות באש המושג הקדוש ביותר – "כלל ישראל".
גם נדב ואביהוא בני אהרון רצו, כזכור, להביא אש לפני ה'. מן הסתם היו בליבם שאיפות עצומות של קדושה והתעלות. אך כל עוד זה היה בנפרד, במנותק מכלל ישראל ומבלי להתייעץ עם משה, גם המצווה הגדולה ביותר הופכת לעבירה חמורה. לתורה יש לומר על כך שתי מילים חדות ודוקרות שמקפלות בתוכן את הכול: "אש זרה" (ויקרא י,א).
אז הנה יש לנו הזדמנות פשוטה על ידי תזמון מדורת השבט/הכיתה/המשפחה/הבניין שלנו ליום ראשון בערב, גם אם חלק מהסובבים עושים זאת משום מה במוצ"ש - לחזק בתוכנו את ערך "כלל ישראל" ולהדליק אש גדולה ומאירה שמתחשבת ומחוברת לעם ישראל.
שיהיה לכם ל"ג שמח!

2. סוחרי ההבטחות

אם הייתם בשבת שעברה בבית הכנסת, אין מצב שהחמצתם אותו. עלון הישועות המ-ד-ה-י-ם! שישה עשר עמודים צבעוניים, גדושים בתמונות קורצות, סיפורים מצמררים וכותרות מפוצצות. מה לא שמעתם? הסגולה ההיסטורית של שבע מאות ועשרים נרות הפלא שיחולקו חינם (!) לכל מי שזקוק לישועה. לא "אולי". לא "שֵמא". אפילו לא "בעזרת ה'". הישועה פשוט מ-ו-ב-ט-ח-ת! הנר אצלך והישועה בכיס שלך. המארגנים רק מתנצלים שמספר הנרות מוגבל ולא כולם יזכו להיות בין "720 האנשים שיהיו מאושרים השנה". האצבעות מרפרפות בין הדפים וסיפורי ההצלחה המצמררים על הנכה שקם על רגליו ועל הזוג שנפקד אחרי שש עשרה שנה לא מותירות אדיש אף את הקשוח ביותר. לא התאפקתי והרמתי את השפופרת. ניגון "בר יוחאי" עליז קידם את אוזניי וקריין ממוחשב הכריז "מיקומך בתור הוא שש". הסברתי שאני זקוק מאוד לנר הישועות הפלאי לטובת קרובת משפחתי הנמצאת במצב רפואי קשה. הבחורה האדיבה שענתה פרשה ברהיטות קולחת את חבילת הסגולות האולטימטיבית. סעודת הישועות יחד עם ח"י רוטל בצירוף סגולת "עד שתיוושע" בתוספת תמונת הרשב"י וכמובן הנר הפלאי. ראיתי כבר את הישועה מתחילה לנוע לכיווני וליבי המאושר עלה על גדותיו כשהיא הוסיפה את המשפט הבא: "וכל זה יעלה לך רק 82 ₪ לחודש למשך 22 חודשים". אופס. מאיפה זה הגיע פתאום?! "ואם אני רוצה רק את הנר?", התעקשתי לשאול בתמימות. "אי אפשר. ניתן לקבל רק את כל הישועות ביחד". איך זה מסתדר עם העובדה שלפחות ארבע פעמים מוצהר באותיות קידוש לבנה שמקבלים את הסגולה ח-י-נ-ם? תמהתי. "תראה, בגלל הביקוש הגדול, אנחנו לא יכולים לשלוח לך את הנר חינם. אבל אם אתה רוצה אתה יכול לבוא למשרד שלנו בצפת ולקבל אותו...". אתם הבנתם את זה?
________________________________________________

יעקב אבינו עמד חסר אונים מול בכיותיה של רחל והכריז "התחת אלוקים אני". 'גם אני, כמוך, אשת נעוריי, רוצה בכל מאודי פרי בטן. אבל זה אינו בידי'. גדול הנביאים ניצב מול שערי הארץ הנעולים בפניו ותפילותיו האדירות נתקלו בקיר ברזל. "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה...כי לא תעבור את הירדן הזה". אבל עסקנים חצופים מעזים לפזר בשמו של רשב"י מקסם שווא של ישועות בטוחות – "ביום הקדוש הזה יורד רבי שמעון ממרומים מקבל תפילותיך ואומר: בני היקר, הגעת אלי בדיוק בזמן. כי ביום הקדוש הזה מובטחת לך הישועה. אני מתחייב לך". שמונים ושבע פעמים מוזכר רשב"י בעלון. ריבונו של עולם, מקור כל חי שבידו הכול מוזכר רק פעם אחת! איפה? "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". כלומר, פקיד זוטר, ממלא הוראותיו של רשב"י...
________________________________________________

הדלת נפתחה והעוזר סימן לו להיכנס. ברגליים רועדות צעד פנימה אחוז התרגשות. כבר שבועות הוא מחכה להזדמנות הזו. את מי לא עבר עד היום כדי למצוא ישועה לבנו הפעוט. מאז שנפגע בתאונת דרכים לפני שנתיים והפך למשותק השתנו חיי כל המשפחה. מאמצי הרופאים עלו בתוהו והאב הכואב חיפש בכל מאודו מזור לילדו האהוב. מילותיו של הצדיק נפלו עליו כמו מים קרים ביום שרב לוהט. "אל תדאג. הכול יהיה בסדר. בחנוכה הקרוב תבוא יחד עם הבן שלך על הרגליים להדליק נרות יחד איתי". הוא יצא החוצה כשדמעות גיל שוטפות את לחייו והשאיר סכום "כבד" של פדיון נפש אצל העוזר. הזמן חלף, חנוכה כבר מזמן עבר והמצב רק החריף. במאמצים כבירים הצליח לארגן לעצמו פגישה נוספת עם הצדיק. אך כשעמד שם בחדר האפלולי והיישיר אליו מבט כשסימני שאלה בעיניו שמע רק תשובה קצרה "מה לעשות, כנראה שהתפילה שלי לא עזרה...".
__________________________________________________

המקרה האמיתי האחרון אינו בודד. מדובר בתופעה רחבה של אנשים תמימים המבלבלים מתוך מצוקתם בין ברכה ותפילה לבין הבטחה, ושל בעלי כוח ושררה המנצלים זאת היטב. חלקם מבולבלים בעצמם, שיכורי הצלחה המאמינים באמת בכוח עצמם, ואחרים פשוט משקרים במצח נחושה למען בצע כסף. על כל צדיק אמיתי, טהור ונטול פניות יש חמישה מתחזים ועשרה עסקנים. על כל "סיפור ישועה" מפואר שיוצג לראווה בחזית עלון כרומו צבעוני (והרי ברור שמבחינה סטטיסטית, על כל מאה מקרי צרה יהיו כמה שיירפאו או ייפקדו השנה, גם ללא קשר ל"ברכת הצדיק"), תמצאו שלושה אחרים שרק התדרדר מצבם ונשארו משותקים, פגועים ושבורי לב למרות כל ההבטחות. אלא שאותם אומללים משפילים ראשם בהכנעה, נושכים שפתיים בכאב ופשוט מנסים את מזלם אצל ה"צדיק" הבא. ובינתיים פנקסי-עלוני הישועות פתוחים והקופה רושמת. וכידוע, מקובלים עם קבלות עובדים בלי קבלות...
__________________________________________________

אבינו שבשמים, קרבנו אליך והושיענו מכל רע. אנא, ברחמיך הרבים, חזקינו, חבוש פצעינו ורפאינו ממכאובינו. בזכות התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי ובזכות כל תלמידי החכמים צדיקי האמת שמסרו נפשם למען עם ישראל בתפילה ובתחנונים שלא על מנת לקבל פרס, ראה בעוני בניך ושמע לשוועתם. תן בליבנו בינה להבחין בין אמת לשקר, בין צדיקי עליון לנוכלים ומתחזים. שמור נא עלינו שהמצוקה והמכאוב לא יסמאו עינינו ונלך שבי מסונוורים אחרי בני תמותה ונשכח שרק אתה הוא מקור הישועה. ברוך אתה ה', שומע תפילה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il