אש זרה | הרב יוני לביא | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
חמדת ימים
חמדת החינוך

קטגוריה משנית

224

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

1. אש זרה

"אין חגיגה בלי עוגה" הוא הפזמון של שיר ילדים פופולארי הנפוץ בימי הולדת. האם באמת אין אפשרות לחגוג בלי לחלק לנוכחים עוגה? לא בטוח בכלל. מסתבר שאפשר להרים חגיגה שמחה ומליאת משמעות עם שירים, ברכות, משחקים וכיבוד גם אם לא תהיה שם עוגה ונרות.
יש דברים אחרים, לעומת זאת, שקשה הרבה יותר לוותר עליהם. להמשיך קדימה ולהשאיר אותם מאחור זה ממש לוותר על הלב של העניין.
ובכל זאת זה קורה לנו כמעט כל שנה.
אין יהודי שליבו לא רוטט לשמע קולו החודר של השופר בראש-השנה. ובכל זאת בכל פעם שהחג הזה חל בשבת עם ישראל כולו מוותר על מצווה מדאורייתא של "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א) ומעביר את היום ללא אף תקיעה.
כך גם לגבי מצוות נטילת ארבעת המינים בסוכות וקריאת המגילה בפורים כאשר הם יוצאים בשבת.
הדבר המדהים בשלושת המקרים האלו הוא שאין שום איסור הלכתי בתקיעת שופר, נטילת לולב או קריאת מגילה בשבת. ובכל זאת, חז"ל קבעו שנוותר על המצוות היקרות הללו באותו יום, מפני החשש ממצב בו יהודי שאינו בקי באופן קיום המצוות הנ"ל, ייקח את השופר/לולב/מגילה בידו אל מישהו שילמד אותו כיצד להשתמש בהם, ובדרך יטלטל אותם ארבע אמות ברשות הרבים (גמרא מגילה ד,ב).
במילים אחרות, קורה כאן דבר בלתי נתפס - כדי למנוע מצבים חריגים בהם אנשים בודדים יטעו בשוגג - עם ישראל כולו, על מיליוני אנשיו, מוותר על מצווה יקרה מהתורה! מי שלא הבין עד היום את המשפט "כל ישראל ערבים זה לזה" אינו צריך דוגמא טובה יותר לכך.

לקחת אחריות
לא כולם יודעים אך אין מצווה מהתורה ואפילו לא מדברי חכמים להדליק מדורה בל"ג בעומר. הרמב"ם והשולחן ערוך לא כתבו על כך אפילו מילה. ובכל זאת רבים וטובים נהגו להדליק מדורה בליל יח' באייר, יום פטירתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי. אך כאשר היום הזה חל מיד בתחילת השבוע קיום המנהג כרוך בחילול שבת המוני של כוחות הביטחון וההצלה המאבטחים את העולים למירון ואת המדליקים בכל רחבי הארץ, ולא פחות מזה של מאות אלפי ילדים לא דתיים שעל מצוות ההדלקה לא יוותרו בשום אופן כולל התארגנות ולעיתים אף הדלקת המדורות בשבת עצמה. זו הסיבה שבדומה למה שעשו חז"ל במקרים הנ"ל, קבעה הרבנות הראשית שכדי להציל מחילול שבת נוראי תידחה הדלקת המדורות ביום אחד.
אלא שבאופן מפתיע, בניגוד לראש השנה, סוכות ופורים, ואפילו ליום הזיכרון והעצמאות שנדחים כדי למנוע חילול שבת, ואין פוצה פה ומצפצף, דווקא לגבי ל"ג בעומר יש כאלו, ורבים מהם דווקא מן המחנה הדתי, שמתכוונים להדליק כרגיל במוצאי שבת. כמובן שהם יקפידו להוציא את השבת כהלכה ורק לאחר מכן ללכת להדליק ו'אני את נפשי הצלתי', אך מה לגבי האחריות כלפי עם ישראל?! מה עם הערבות ההדדית?! מה לגבי התעלמות מקביעת הרבנות הראשית ויצירת מצב מוזר בו חלק מדליקים במוצאי-שבת וחלק ביום ראשון?!
כנראה שעשן המדורה מסמא את העיניים מלראות גם את הדברים הפשוטים ביותר. רבי שמעון בר יוחאי היה מתהפך בקברו לו היה יודע איך משתמשים באש שלו כדי לשרוף את השבת ולהעלות באש המושג הקדוש ביותר – "כלל ישראל".
גם נדב ואביהוא בני אהרון רצו, כזכור, להביא אש לפני ה'. מן הסתם היו בליבם שאיפות עצומות של קדושה והתעלות. אך כל עוד זה היה בנפרד, במנותק מכלל ישראל ומבלי להתייעץ עם משה, גם המצווה הגדולה ביותר הופכת לעבירה חמורה. לתורה יש לומר על כך שתי מילים חדות ודוקרות שמקפלות בתוכן את הכול: "אש זרה" (ויקרא י,א).
אז הנה יש לנו הזדמנות פשוטה על ידי תזמון מדורת השבט/הכיתה/המשפחה/הבניין שלנו ליום ראשון בערב, גם אם חלק מהסובבים עושים זאת משום מה במוצ"ש - לחזק בתוכנו את ערך "כלל ישראל" ולהדליק אש גדולה ומאירה שמתחשבת ומחוברת לעם ישראל.
שיהיה לכם ל"ג שמח!

2. סוחרי ההבטחות

אם הייתם בשבת שעברה בבית הכנסת, אין מצב שהחמצתם אותו. עלון הישועות המ-ד-ה-י-ם! שישה עשר עמודים צבעוניים, גדושים בתמונות קורצות, סיפורים מצמררים וכותרות מפוצצות. מה לא שמעתם? הסגולה ההיסטורית של שבע מאות ועשרים נרות הפלא שיחולקו חינם (!) לכל מי שזקוק לישועה. לא "אולי". לא "שֵמא". אפילו לא "בעזרת ה'". הישועה פשוט מ-ו-ב-ט-ח-ת! הנר אצלך והישועה בכיס שלך. המארגנים רק מתנצלים שמספר הנרות מוגבל ולא כולם יזכו להיות בין "720 האנשים שיהיו מאושרים השנה". האצבעות מרפרפות בין הדפים וסיפורי ההצלחה המצמררים על הנכה שקם על רגליו ועל הזוג שנפקד אחרי שש עשרה שנה לא מותירות אדיש אף את הקשוח ביותר. לא התאפקתי והרמתי את השפופרת. ניגון "בר יוחאי" עליז קידם את אוזניי וקריין ממוחשב הכריז "מיקומך בתור הוא שש". הסברתי שאני זקוק מאוד לנר הישועות הפלאי לטובת קרובת משפחתי הנמצאת במצב רפואי קשה. הבחורה האדיבה שענתה פרשה ברהיטות קולחת את חבילת הסגולות האולטימטיבית. סעודת הישועות יחד עם ח"י רוטל בצירוף סגולת "עד שתיוושע" בתוספת תמונת הרשב"י וכמובן הנר הפלאי. ראיתי כבר את הישועה מתחילה לנוע לכיווני וליבי המאושר עלה על גדותיו כשהיא הוסיפה את המשפט הבא: "וכל זה יעלה לך רק 82 ₪ לחודש למשך 22 חודשים". אופס. מאיפה זה הגיע פתאום?! "ואם אני רוצה רק את הנר?", התעקשתי לשאול בתמימות. "אי אפשר. ניתן לקבל רק את כל הישועות ביחד". איך זה מסתדר עם העובדה שלפחות ארבע פעמים מוצהר באותיות קידוש לבנה שמקבלים את הסגולה ח-י-נ-ם? תמהתי. "תראה, בגלל הביקוש הגדול, אנחנו לא יכולים לשלוח לך את הנר חינם. אבל אם אתה רוצה אתה יכול לבוא למשרד שלנו בצפת ולקבל אותו...". אתם הבנתם את זה?
________________________________________________

יעקב אבינו עמד חסר אונים מול בכיותיה של רחל והכריז "התחת אלוקים אני". 'גם אני, כמוך, אשת נעוריי, רוצה בכל מאודי פרי בטן. אבל זה אינו בידי'. גדול הנביאים ניצב מול שערי הארץ הנעולים בפניו ותפילותיו האדירות נתקלו בקיר ברזל. "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה...כי לא תעבור את הירדן הזה". אבל עסקנים חצופים מעזים לפזר בשמו של רשב"י מקסם שווא של ישועות בטוחות – "ביום הקדוש הזה יורד רבי שמעון ממרומים מקבל תפילותיך ואומר: בני היקר, הגעת אלי בדיוק בזמן. כי ביום הקדוש הזה מובטחת לך הישועה. אני מתחייב לך". שמונים ושבע פעמים מוזכר רשב"י בעלון. ריבונו של עולם, מקור כל חי שבידו הכול מוזכר רק פעם אחת! איפה? "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". כלומר, פקיד זוטר, ממלא הוראותיו של רשב"י...
________________________________________________

הדלת נפתחה והעוזר סימן לו להיכנס. ברגליים רועדות צעד פנימה אחוז התרגשות. כבר שבועות הוא מחכה להזדמנות הזו. את מי לא עבר עד היום כדי למצוא ישועה לבנו הפעוט. מאז שנפגע בתאונת דרכים לפני שנתיים והפך למשותק השתנו חיי כל המשפחה. מאמצי הרופאים עלו בתוהו והאב הכואב חיפש בכל מאודו מזור לילדו האהוב. מילותיו של הצדיק נפלו עליו כמו מים קרים ביום שרב לוהט. "אל תדאג. הכול יהיה בסדר. בחנוכה הקרוב תבוא יחד עם הבן שלך על הרגליים להדליק נרות יחד איתי". הוא יצא החוצה כשדמעות גיל שוטפות את לחייו והשאיר סכום "כבד" של פדיון נפש אצל העוזר. הזמן חלף, חנוכה כבר מזמן עבר והמצב רק החריף. במאמצים כבירים הצליח לארגן לעצמו פגישה נוספת עם הצדיק. אך כשעמד שם בחדר האפלולי והיישיר אליו מבט כשסימני שאלה בעיניו שמע רק תשובה קצרה "מה לעשות, כנראה שהתפילה שלי לא עזרה...".
__________________________________________________

המקרה האמיתי האחרון אינו בודד. מדובר בתופעה רחבה של אנשים תמימים המבלבלים מתוך מצוקתם בין ברכה ותפילה לבין הבטחה, ושל בעלי כוח ושררה המנצלים זאת היטב. חלקם מבולבלים בעצמם, שיכורי הצלחה המאמינים באמת בכוח עצמם, ואחרים פשוט משקרים במצח נחושה למען בצע כסף. על כל צדיק אמיתי, טהור ונטול פניות יש חמישה מתחזים ועשרה עסקנים. על כל "סיפור ישועה" מפואר שיוצג לראווה בחזית עלון כרומו צבעוני (והרי ברור שמבחינה סטטיסטית, על כל מאה מקרי צרה יהיו כמה שיירפאו או ייפקדו השנה, גם ללא קשר ל"ברכת הצדיק"), תמצאו שלושה אחרים שרק התדרדר מצבם ונשארו משותקים, פגועים ושבורי לב למרות כל ההבטחות. אלא שאותם אומללים משפילים ראשם בהכנעה, נושכים שפתיים בכאב ופשוט מנסים את מזלם אצל ה"צדיק" הבא. ובינתיים פנקסי-עלוני הישועות פתוחים והקופה רושמת. וכידוע, מקובלים עם קבלות עובדים בלי קבלות...
__________________________________________________

אבינו שבשמים, קרבנו אליך והושיענו מכל רע. אנא, ברחמיך הרבים, חזקינו, חבוש פצעינו ורפאינו ממכאובינו. בזכות התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי ובזכות כל תלמידי החכמים צדיקי האמת שמסרו נפשם למען עם ישראל בתפילה ובתחנונים שלא על מנת לקבל פרס, ראה בעוני בניך ושמע לשוועתם. תן בליבנו בינה להבחין בין אמת לשקר, בין צדיקי עליון לנוכלים ומתחזים. שמור נא עלינו שהמצוקה והמכאוב לא יסמאו עינינו ונלך שבי מסונוורים אחרי בני תמותה ונשכח שרק אתה הוא מקור הישועה. ברוך אתה ה', שומע תפילה.

חמדת החינוך

הרב יוני לביא

מנהל חינוכי במוקד "חברים מקשיבים", מראשי ארגון קהלים ומרבני מרכז ברקאי.

חמדת החינוך
צעדים קטנים לסליחה גדולה
אלול תשע"ח
חמדת החינוך
לפחות עשר סיבות שונות - מי צריך מדינה?!
איר תשע"ח
חמדת החינוך
לא בזכות השואה
אייר תשע"ו
חמדת החינוך
ט"ו בשבט בדור המיקרוגל
שבט תשע"ו

חמדת החינוך

חמדת החינוך
שימוש חכם בטלפון חכם
הרב יוני לביא | סיון תשע"ה
חמדת החינוך
צעדים קטנים לסליחה גדולה
הרב יוני לביא | אלול תשע"ח
חמדת החינוך
מה אתה – רופא או טייס?
הרב יוני לביא | סיון תשע"ח
חמדת החינוך
הכן ילדך לבחירות
הרב יוני לביא | אדר א תשע"ט

חמדת החינוך

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב שמואל אליהו
הרב אליעזר מלמד
הרה"ג דוב ליאור
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו