ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
פעמים רבות העיניים נמשכות רק לחסרונות. אכן צריך לטפל בחסרונות הללו, אבל עם זאת צריך לראות את התמונה בשלמותה, להביט בטוב כדבר עיקרי וברע כשולי ומקרי. המקרה שלפנינו מחזק את הטענה הזו: כששלושה רבנים ישרים ונאמנים, אשר למרות קרבתם ואהבתם לרב החוטא, לא נשאו לו פנים, לא טייחו ולא ברחו, אלא ישבו בכובד ראש, בישרות ובאחריות גדולה לברר וללבן את התלונות, וגם אמרו לו דברים קשים וחדים, העבירו אותו מכל תפקידיו ועודדו את הנשים להתלונן במשטרה – וכי כל זה לא מגביר את אמוננו ברבנים? האין זה מגביר את האמון שגם אם יימצא בקרבם יוצא דופן, שודאי אינו מייצג והוא חוטא ופושע, הם לא ינוחו ולא ישקטו עד שיבערו את הרע מקרבם, ולא יחושו לשמם של הרבנים ואפילו לחילול השם?
נכון, כשרב חוטא ופוגע פגיעות מהסוג המדובר הדבר מפליא את דעתנו, כיצד דבר כזה יכול לקרות? אבל פליאה זו עצמה מעידה שהדבר יוצא דופן.
נדמה לי שבהקשר הזה אנו צריכים ללמוד שאין אדם חסין ואין אפוטרופוס לעבירה. כולנו צריכים שמירה, וכולנו צריכים לחשוד אם אנו מזהים דברים שאינם תקינים. כשגבר או אישה פוגשים חציית גבול וזלזול בהלכות בשולחן־ערוך, בודאי בהלכות עריות, הם צריכים לחשוד, לבחון, לשאול ולא ללכת שבי אחרי מאן דהו, יהיה מי שיהיה.
עם זאת, תלמידי החכמים הם מאור עינינו ולאורם אנו הולכים. הכאב העצום על מה שקרה מובן ונצרך, והדבקות בה' ובתורתו צריכה התגברות מיוחדת דווקא בזמנים כאלו.
בהמשך לשאלה משבוע שעבר: מה צריך להיות היחס לארגונים יהודיים שמוציאים לעז על ישראל?
תורת הנפש מלמדת שלעתים הקורבן מזדהה עם תוקפו, וכשם שהדבר נכון במישור הפרטי, הוא נכון גם במישור הלאומי. בכל שנות הציונות והקמת המדינה, ביקשו אויבנו להשלים את מלאכתם של הצוררים, לפגוע בנו ולסלקנו מן הארץ. הם הלבישו את רשעותם ושנאתם בטענות שווא של שלום, מוסר וצדק.
כשם שהתוקפן, עם כל רשעותו, טוען שהוא הצדיק והוא המותקף, כך לצערנו גם חלקים בעם ישראל, שהקשר שלהם לתולדות האומה ולהיסטוריה האלוקית שלה מצומצמים, מפנים את טענת הרשע כלפי פנים. לעתים מבחינה מסוימת הם פוגעים בנו ברשעותם עוד יותר מאויבינו, בכך שהם מעניקים לאויב רוח גבית הצדקה ולגיטימציה.
אך עברנו כבר קשיים שנראו בלתי עבירים, ובעזרת ה' בוודאי גם על הקושי הזה נתגבר.
קרוב אליך (659)
רבנים שונים
71 - פולחנא דרחימותא
72 - איך אפשר לסמוך על רבנים?
73 - קרוב אליך גליון מס' 82
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
