ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
השאלות שעולות בפרק הראשון הן שאלות יסודיות מאוד. אדמו"ר הזקן זורק לנו מושגים כמו צדיק, רשע ובינוני. מסביר לנו שלא רק שאנחנו לא מבינים אותם באמת, אנחנו אפילו לא יודעים לומר איפה אנחנו על הסקאלה. מהדיון התיאורטי הזה נגזרת גם בעיה קיומית: איך אנחנו אמורים להרגיש עם עצמנו? להיות בשמחה על הטוב שבנו? לדאוג ולחשוב בכובד ראש על המקומות שצריכים תיקון? יש מקורות סותרים והעסק מורכב.
דמות שניקח אתנו הלאה היא רַבָּה, מגדולי האמוראים (חכמי התלמוד). רבה היה דבוק בתורה בכל רגע, והתלמוד מספר שכשמלאך המוות היה צריך לקחת את נשמתו – הוא פשוט לא הצליח להתקרב אליו. סיפורים מופלאים מאוד מסופרים על מעשי נסים שהתרחשו סביבו, חיסולי שדים ופתקים שנופלים מהשמים, בקיצור – רבה היה הכי רחוק שאפשר מ"רגיל". רבה מאתגר את המושגים שלנו כשהוא מגדיר את עצמו בפני תלמידו אַבָּיֵי כ"בינוני", באמצע כזה, לא צדיק ולא רשע. את זה קשה מאוד להבין, ומכאן מתחיל אדמו"ר הזקן לבנות את הציר המרכזי של ספר התניא, שמכונה גם "ספר של בינונים".
ייקח לנו עוד זמן עד שנגיע אל ההגדרה המגובשת של הבינוני (זה יקרה רק בפרק י"ב). אבל היסוד מונח כבר כאן, יחד עם הבנה חדשה של "צדיק" ו"רשע": יש שני קצוות ואמצע, אבל לא לפי המאזן הכמותי של עבירות/מצוות אלא לפי המהות הפנימית. הצדיק כולו טוב, הרשע כולו רע, הבינוני כולל בתוכו טוב ורע – אבל מסוגל להגביר את הטוב על הרע. ככה זה בשחור ולבן. את כל הגוונים שבאמצע נפגוש בפרקים הבאים.
את הפרק אנחנו מסיימים עם הידיעה המכוננת שאם לכל בני האדם יש נפש אחת, הרי שלנו יש שתי נשמות – אחת בהמית ואחת אלוהית. מה, אנחנו בהמות? כן. גם. אנחנו יצורים עם תפקודי חיים ביולוגיים שאין בהם שום דבר ששונה מהותית מאלו של הבהמות. דרך אחרת לתאר את הנפש הזו היא כמו קליפה שעוטפת את הפרי, יש בה גם טוב ויש לה תפקיד – אבל היא בסך הכול קליפה.
קרוב אליך (659)
הרב שבתי סלביטיצקי
117 - אמנות ההקשבה
118 - מה אתה יודע על עצמך?- פרק א
119 - מה עלינו לעשות בעת הקשה הזאת?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
