ישיבה
בית המדרש
[תרגום ר"ש אבן תיבון]
ייתכן שהקורא יבין הפך כוונת הכותב
אֵינֶנּוּ רָחוֹק שֶׁיְּכַוֵּן אָדָם לְבָאֵר עִנְיַן הַקְדָּמָה* מִן הַהַקְדָּמוֹת בְּלָשׁוֹן מְבֹאָר פָּשׁוּט, וְיִשְׁתַּדֵּל בּוֹ לִדְחוֹת הַסְּפֵקוֹת וּלְהָסִיר הַפֵּרוּשִׁים*, וְיָבִינוּ חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת מִן הַלָּשׁוֹן הַהוּא הֵפֶךְ הַהַקְדָּמָה אֲשֶׁר כִּוֵּן לְבָאֲרָהּ.
וְהִנֵּה אֵרַע כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּדִבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא כַּאֲשֶׁר כִּוֵּן אֲדוֹן הַנְּבִיאִים לְהוֹדִיעֵנוּ בִּדְבַר ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ, וּלְהָסִיר מִנַּפְשׁוֹתֵינוּ הַדֵּעוֹת הַנִּפְסָדוֹת אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּם הַמִּשְׁנִיִּים*, אָמַר מְבָאֵר לְזֹאת הַפִּנָּה* "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". וְהֵבִיאוּ* רְאָיָה מִזֶּה הַפָּסוּק עַל שֶׁהָאֵל הוּא שְׁלֹשָׁה וְאָמְרוּ, אָמַר "ה' אֱלֹהֵינוּ" וְאָמַר "ה'" - הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת. וְאָמַר אַחַר כָּךְ "אֶחָד" - רְאָיָה שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה, וְהַשְּׁלֹשָׁה אֶחָד. וְחָלִילָה לָאֵל.
מטרת הכתיבה – לכוון לדברים שנשכחו
וּכְשֶׁאֵרַע דָּבָר זֶה בְּדִבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֶּאֱרַע בְּכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּדִבְרֵי בָּשָׂר וָדָם. וְכַאֲשֶׁר אֵרַע לִקְצָת הָאֻמָּה בְּפֵרוּשׁ דְּבָרֵינוּ בְּפִנָּה מִפִּנּוֹת הַתּוֹרָה. שֶׁאֲנַחְנוּ כִּוַּנּוּ לְהָעִיר עַל פִּנָּה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים אֵלֶיהָ, וְסִפְּקוּ* מִפְּנֵי זֶה בְּפִנָּה מְבֹאֶרֶת גְּלוּיָה בָּאֻמָּה אֵין סָפֵק בָּהּ. וְזֶה, שֶׁאֲנַחְנוּ כַּאֲשֶׁר נֶחְלַצְנוּ לְמַה שֶּׁנֶּחְלַצְנוּ אֵלָיו מִן הַחִבּוּרִים* בְּתַלְמוּד הַתּוֹרָה וּבֵאוּר מִשְׁפָּטֶיהָ, וְכִוַּנּוּ בָּזֶה אֶל רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא לְבַקָּשַׁת שָׂכָר מִבְּנֵי אָדָם וְלֹא לְכָבוֹד, אֶלָּא לְהֵישִׁיר וּלְבָאֵר וּלְהָבִין לְמִי שֶׁקָּצְרָה דַּעְתּוֹ וּתְבוּנָתוֹ לְהָבִין מַה שֶּׁקְּדָמָנוּ מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְפִי מַה שֶּׁחָשַׁבְנוּ וְנִרְאֶה לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ קֵרַבְנוּ וְהֵקַלְנוּ עִנְיָנִים רְחוֹקִים עֲמֻקִּים, וְקִבַּצְנוּ וְחִבַּרְנוּ עִנְיָנִים מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים, וְיָדַעְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַרְוִיחִים עַל כָּל פָּנִים. וְהוּא, שֶׁאִם יִהְיֶה הָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁחֲשַׁבְנוּהוּ, מֵהֱיוֹתֵנוּ מְקִלִּים וּמְקָרְבִים וּמְקַבְּצִים מַה שֶּׁלֹּא עָשָׂה כַּיּוֹצֵא בּוֹ אֶחָד מִמִּי שֶׁהִקְדִּימָנוּ, כְּבָר עָלְתָה בְּיָדֵינוּ תּוֹעֶלֶת בְּנֵי אָדָם וְהַגְּמוּל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם אֵין הַדָּבָר כֵּן, וְלֹא עָלָה מִדְּבָרֵנוּ תּוֹסֶפֶת בֵּאוּר, וְלֹא הָקֵל עַל מַה שֶּׁחִבֵּר זוּלָתֵנוּ מִן הַקּוֹדְמִים, עָלָה בְּיָדֵינוּ הַגְּמוּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, וְיֵשׁ לָנוּ כַּוָּנָתֵנוּ, וְרַחְמָנָא לִבָּא בָּעֵי*.
וְצִיּוּר זֶה הָעִנְיָן הוּא אֲשֶׁר הֵבִיא הַלָּשׁוֹן וְהַיָּד לְחַבֵּר בְּכָל עִנְיָן מַה שֶּׁנְּקַוֶּה בּוֹ מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ מִן הַקִּבּוּץ וְהַבֵּאוּר.
___________________________________
הַקְדָּמָה – תוכן מסוים. הַפֵּרוּשִׁים – המוטעים. הַמִּשְׁנִיִּים – המאמינים בשני אלוהים, אחד טוב ואחד רע. הַפִּנָּה – היסוד. וְהֵבִיאוּ – הנוצרים. וְסִפְּקוּ – נולדו ספקות. מִן הַחִבּוּרִים – 'משנה תורה'. וְרַחְמָנָא לִבָּא בָּעֵי – ה' רוצה את כוונת הלב.
הקדמה
'ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו'. ימות המשיח , תחיית המתים והעולם הבא – שלוש תקוות שעיננו כלות, מצפות ומייחלות אל התקופה שבה נראה עין בעין בהתגשמותן, בד בבד עם התגלות כבוד ה' והשגחתו על הארץ.
יחד עם אותה ציפיה גדולה, לא תמיד מושגים אלה ברורים לנו. מה סדר המאורעות? מה יקרה בימות המשיח? איך נקום בתחיית המתים? ומה בדיוק מצפה לנו בעולם הבא? כל אלו שאלות המטרידות את המאמינים בתורת משה.
במטרה לבאר זאת התייחס הרמב"ם בחיבוריו השונים הן לימות המשיח ולתחיית המתים, והן לעולם הבא. הוא הסביר את סדר המאורעות, כתב מה המאפיינים של כל תקופה, ולימד אותנו לאלו דברים עלינו לצפות, ואלו דברים לא יקרו – אף שההמון סבור שיתרחשו.
למרות דבריו המפורשים – היו שטעו במה שכתב והבינו אותם אחרת מכוונתו. לשם כך טורח הרמב"ם וכותב מאמר זה. מאמר תחיית המתים – מטרתו לבאר את עניין תחיית המתים, ולהשיב על הקושיות השונות שהועלו כנגד שיטתו של הרמב"ם בנושא.
לתחיית המתים קשר הדוק אל שני חלקיו הנוספים של המשולש – ימות המשיח והעולם הבא, וכמתבקש ניגע גם בהם במאמר זה, כאשר, לדעת הרמב"ם, העיקרי והעליון משלושתם הוא העולם הבא, שבו הנשמות קיימות לנצח ונהנות מזיו השכינה.
בעוסקנו בסוגיות חשובות אלה, נושאים אנו תפילה, מקווים ומייחלים לבוֹא הגאולה העתידה, ולקימת עם ישראל כולו בתחיית המתים, על כל דורותיו עד אבותינו הקדושים, במהרה בימינו אמן.
ביאורים
לעתים קורה שאדם מנסה להסביר ולבאר עניין מסוים בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, ואף על פי כן טועים האנשים בדבריו, עד כדי הבנת ההפך מכוונתו.
דבר זה קרה עם דבריו של הקב"ה בעצמו: הקב"ה, באמרו "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", התכוון להסיר כל אפשרות של 'שניוּת' – דהיינו ההנחה כאילו ישנם מספר 'אלים'. "ה' אלוהינו" הוא "ה' אחד" – לא משנה באיזו הופעה ניפגש אִתו. ודא עקא, דווקא מפסוק זה טעו הנוצרים ויצרו את אמונת השילוש.
כך, אומר הרמב"ם, ארע גם לו עצמו – אנשים מעם ישראל טעו בדבריו ופירשו אותם אחרת.
בחיבוריו השונים עוסק הרמב"ם בעיקרי התורה, שבהם צריך להאמין כל אדם מישראל. הרמב"ם התכוון להאיר עניין שלא התעסקו עִמו מספיק קודם לכן, עניין 'העולם הבא'. אך ההרחבה בו גרמה לטעוּת בעניין אחר.
אף שיש שטעו בכתוב, אין זה פוגם בשכר הכותב. כשמטרת החיבור היא לקרב את דברי חז"ל העמוקים להבנת כל אדם, גם לאלו שאינם יכולים להבין את העמוקות, אף אם החיבור לא יוסיף ביאור, עדיין שכר הכוונה עודנו קיים. מכוח ההבנה בתועלת הרבה בחיבורים אלו ובחשיבות כתיבתם גם אם לא יועילו הרבה – נכתב החיבור הזה ונוספים כמותו, ובהם הרמב"ם מבאר עיקרים ועניינים חשובים בדברי חז"ל.
לעילוי נשמת רבי אליהו בן רבי שלום עמאר ז"ל
להצלחת אלישמע יעקב בן שרה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
