ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים
אֶת הַקְּרִיאָה הַזֹּאת נִקְרָא בְּקוֹל אֶחָד, בְּקוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף*.
בֹּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַחִים נְעִימִים, בֹּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַצִּילוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם, אֶת נֶפֶשׁ דּוֹרוֹתֵיכֶם, וְאֶת נֶפֶשׁ עַמֵּנוּ כֻּלּוֹ, הַצִּילוּהוּ מִשּׁוֹמֵמוּת וְטִמְיוֹן, הַצִּילוּהוּ מֵרֶקֶב וְהַשְׁפָּלָה, הַצִּילוּהוּ מִכָּל טֻמְאָה וְרִשְׁעָה, מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, שֶׁהוּא עָלוּל אֲלֵיהֶם בְּכָל אַרְצוֹת הָעַמִּים בְּלִי הֶבְדֵּל וְהֶפְרֵשׁ.
"בֹּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!" נִקְרָא בְּקוֹל נוֹרָא וּמַרְעִישׁ, בְּקוֹל רַעַם וְרַעַשׁ גָּדוֹל, בְּקוֹל מְחוֹלֵל סְעָרָה וּמַרְגִּיז* שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בְּקוֹל קוֹרֵעַ כָּל קִירוֹת לֵב. הִמָּלְטוּ עַל נַפְשְׁכֶם וּבֹאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. קוֹל ד' קוֹרֵא אוֹתָנוּ, יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ, רוּחוֹ אֲשֶׁר בִּלְבָבֵנוּ הוּא מְקַבֵּץ אוֹתָנוּ הוּא מְעוֹדְדֵנוּ, וְהוּא מַכְרִיחַ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ לִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל אַדִּיר וְנוֹרָא: אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַחִים אֲהוּבִים וִיקָרִים, בֹּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִלָּקְטוּ לְאַחַד אֶחָד, אַל תַּמְתִּינוּ עַל סְדָרִים וּדְבָרִים רִשְׁמִיִּים, אַל תַּמְתִּינוּ עַל רִשְׁיוֹנוֹת מַרְעִישִׁים וּמְפֻרְסָמִים, עֲשׂוּ מַה שֶּׁתּוּכְלוּ, הִמָּלְטוּ וְהֵאָסְפוּ בֹּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, סֹלּוּ סֹלּוֹ הַמְסִלָּה בְּעַד עַמֵּנוּ הָאָהוּב וְהַנִּדְכָּא, הַרְאוּ לוֹ בְּפֹעַל שֶׁדַּרְכּוֹ כְּבָר מוּכֶנֶת הִיא לְפָנָיו וּסְלוּלָה, אֵין לוֹ מַה לְּהִתְיַשֵּׁב, אֵין לוֹ מַה לִּדְרֹשׁ, אֵין לוֹ דְּרָכִים וּנְתִיבוֹת רַבִּים, דֶּרֶךְ אֶחָד יֵשׁ לְפָנָיו, וְדַוְקָא בָּהּ יֵלֵךְ, וּבָהּ הוּא מֻכְרָח לָלֶכֶת, דַּוְקָא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. בֹּאוּ אַחִים יְקָרִים וּרְאוּ אֵיךְ שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב מַתְחֶלֶת לִפְרֹחַ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ. בֹּאוּ לִרְאוֹת אֵיךְ רוּחַ יִשְׂרָאֵל פּוֹרֵחַ וּמִתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה, לְחַיִּים לְכָבוֹד וָעֹז. הֲתֵדְעוּ אַתֶּם אַחִים אֲהוּבִים, אַחִים אֻמְלָלִים יוֹשְׁבֵי אֲרָצוֹת מַאְפֵּלְיוֹת*, אֶת הָאוֹצָר הַגָּדוֹל שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְהַמְּנוּחָה, שֶׁל הָעֹנֶג וְהַשַּׁלְוָה, שֶׁל רוֹמְמוּת הָרוּחַ, וְשֶׁל גְּדֻלַּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁל קְדֻשַּׁת הַחַיִּים, שֶׁל אַדִּירוּת הָרַעְיוֹן וַעֲדִינוּת הָרֶגֶשׁ, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל לֵב שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל•? הוֹי אַחִים יְקָרִים, הֲתוּכְלוּ גַּם לְשַׁעֵר אֲפִלּוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה מֵחִבַּת אֶרֶץ חֶמְדָּה, חִבַּת קֹדֶשׁ וְחֶמְדַּת עוֹלָמִים, הָאָרֶץ כִּי טוֹב מְנוּחָה כִּי נָעֵמָה?!
בֹּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֹּאוּ וּרְאוּ הֲדַר אֶרֶץ חֶמְדָּה, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן, הֲדַר שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת הַנָּאִים וְהַיָּפִים, הֲדַר הָאֲוִיר הַצַּח הַטָּהוֹר וּמְמֻזָּג, הַשּׂוֹרֵר בְּהוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ, גַּם בִּתְקוּפַת טֵבֵת, בֹּאוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשִׂישׂוּ מָשׂוֹשׂ עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה הַנָּאָה וְהַמְעֻנָּגָה, אֶרֶץ הַחַיִּים שֶׁאֲוִירָהּ הוּא חַיֵּי נְשָׁמוֹת. מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ!
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
35 - ארץ ישראל חלק ד'
36 - ארץ ישראל חלק ה'
37 - ארץ ישראל חלק ו'
טען עוד
בְּזָכְרוֹ אֶת הוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל. בֹּאוּ וְהִתְעַנְּגוּ עֲלֵי זִכְרוֹנוֹת טוֹבִים מִיַּיִן הַטּוֹב, הַמַּגְדִּילִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמַרְחִיבִים אֶת הַדַּעַת, זִכְרוֹנוֹת מְלָכִים וְשָׂרִים, זִכְרוֹנוֹת גִּבּוֹרִים וּנְבִיאִים, זִכְרוֹנוֹת תִּפְאֶרֶת וָעֹז, גְּדֻלָּה וָהוֹד. בֹּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, פֹּה תִּרְאוּ חֲזוּת הַכֹּל, פֹּה תֵּדְעוּ שֶׁאַתֶּם חָיִים חַיִּים שֶׁהֵם רְאוּיִים לִשְׁמָם, בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.
(מאמרי הראיה ב, הקריאה הגדולה: לארץ ישראל)
___________________________________
וְלֹא יָסָף – לא יפסק. וּמַרְגִּיז – ומעורר. מַאְפֵּלְיוֹת – חשוכות.
ביאורים
לא מספיק ללמוד על ארץ ישראל ולהבין את ערכה. אם ארץ ישראל היא כל כך חשובה והכרחית, אי אפשר להסתפק בהסברים, אלא צריך מעשים. הרב קוק לא רק כותב ומלמד על ארץ ישראל, הוא גם קורא לעשות מעשה: לעזוב את הגלות ולעלות לארץ ישראל.
אין עתיד לעם ישראל בגלות. שם הוא נמצא רק בניסיונות של הישרדות גופנית מפני פוגרומים ורדיפות, והישרדות רוחנית מפני גזירות שמד והתבוללות. רק בארץ ישראל העם יכול להתפתח ולהתעלות בצורה אמיתית ולא רק להחזיק מעמד. הקריאה הזו נכתבה בשנת תרס"ז, כשהרב היה רבה של יפו. בימים אלו הייתה התעוררות רחבה מכל קצות העם לשוב לארץ ישראל. הוא מנסה להעצים ולהגביר את התנופה הציונית שאט אט סוחפת חלקים נרחבים מהעם. ההתלהבות העממית של השיבה לארץ ישראל, היא קריאה אלוהית שנשמעת לכל אחד בחדרי ליבו, והרב קוק מפרסם אותה ברבים.
השיבה לארץ ישראל היא הכרחית, ולכן אין מקום לדחות אותה בגלל חשבונות ותכניות שונות. כל שהות נוספת בגלות, היא ויתור על פיסות חיים שהולכות לאיבוד.
כשעם ישראל חוזר לארץ, הוא עובר מכפיפות קומה לזקיפות קומה. מחיים של פחד ושפלות, לחיים של אומץ ותעוזה. עם ישראל מצליח לשקם את הביטחון העצמי, להאמין בכוחות שלו, ולחיות בגדלות ובגבורה. זו המציאות שאותה חווה הרב קוק בעצמו בארץ ישראל, ואותה הוא מנסה למסור לקהילות היהודיות בגלות. הקשר הייחודי בין העם לארצו מתגלה בפועל, והפלא הזה צריך להסעיר את הלב היהודי בכל מקום שהוא ולחולל בו את הרצון והתשוקה לעלות ולהתיישב מחדש בארץ ישראל.
הרחבות
•תשובת ישראל אל גאולתם
אֶת הָאוֹצָר הַגָּדוֹל שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְהַמְּנוּחָה... שֶׁיֵּשׁ בְּכָל לֵב שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הרב קוק רואה בשיבת ישראל לארץ תהליך של תשובה: "התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה, אל מהותה, אל רוחה ואל תכונתה, באמת אור של תשובה יש בה... התשובה היא תשובה פנימית, אלא שהיא מכוסה בהרבה מסכים חוצצים – ואין כֹח בשום עיכוב ומניעת השלמה לעכב את האור העליון מהופיע עלינו". [אורות התשובה יז, ב]. תשובה זו קודמת לפעולות אחרות של תשובת הציבור, מכיוון שעצם החזרה לארץ היא תיקון הגלות במובן בסיסי ביותר.
וכך מבאר הרב צבי יהודה את מסקנת הגמרא אם גאולה תלויה בתשובה [סנהדרין פח]: "... אין תשובה מעכבת ואין קץ מעכב, כי אין קץ בדבר רק זה הקץ המגולה, כאשר בכל זמני הכושר יתקרבו ישראל לבוא אל ארץ הקדושה של נחלת שדה וכרם והארץ תתן להם יבולה בשפע רב זה הוא הקץ המגולה, וזה הוא דור שבן דוד בא." [לנתיבות ישראל, 'המדינה כהתקיימות חזון הגאולה']
הרב קוק כותב: "שואלים: במה זכה דורנו לגאולה?" ומסביר: "התשובה פשוטה היא הוא זכה מפני שעסק במצווה היותר גדולה שבכל המצוות – במצווה השקולה ככל התורה כולה מפני שהוא עסק בגאולת ישראל ולא רק עסק אלא הוא עוסק ויעסוק בלא הרף בגאולתו, וכֹ ח אלוהי זה מרוממהו ומשגבהו בישועה". [שמונה קבצים ז, רא].
שאלות לדיון
"הַצִּילוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם" – מה השתנה כעת, לאחר אלפיים שנה?
"הֲדַר שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת הַנָּאִים וְהַיָּפִים" – מדוע משתמש הרב בטיעון שכזה? וכי בגלל זה אנו אוהבים את ארץ ישראל?!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
