ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות שלושת השבועות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
א.אין ללבוש בגדים מכובסים בתשעת הימים לאשכנזים, ובשבוע שחל בו תשעה באב גם לספרדים.
ב.על מנת להחליף בגדים בתקופה זו יש להכינם מבעוד מועד על ידי לבישתם. יש אומרים שצריך ללבוש בדרך הרגילה ויש מתירים ללבוש כמה בגדים אחד על גבי השני בו זמנית.
ג.מנהג רוב האשכנזים ללבוש בגדי שבת מכוסים ונקיים בשבת חזון וכן מנהג הספרדים. יש מחמירים שלא ללבוש בגדים מכובסים אפילו לכבוד שבת קודש.
א. הכנת בגדים לתשעת הימים או לשבוע שחל בו תשעה באב
ימי בין המצרים מחולקים לשתי תקופות. בתקופה הראשונה נוהגים מעט מנהגי אבלות ואילו בתקופה השנייה מחמירים יותר ונוהגים מנהגי אבלות רבים.
למנהג הספרדים, התקופה השנייה מתחילה ביום ראשון של השבוע בו חל תשעה באב. למנהג האשכנזים התקופה השנייה מתחילה מר"ח אב 1 .
אחד מסממני האבלות בתקופה השנייה הוא איסור כיבוס ולבישת בגדים מכובסים 2 .
על מנת להחליף בגדים בתקופה זו, יש להכינם מבעוד מועד, כלומר ללבוש אותם למשך זמן בו יהיה ניכר שאינם מכובסים, ובאופן זה אינם נחשבים יותר למכובסים שהרי כבר השתמשו בהם 3 .
בדרך ההכנה נחלקו הפוסקים. יש אומרים שניתן ללבוש כמה בגדים אחד על גבי השני ויש אומרים שאין לעשות כך אלא יש ללבוש כל בגד בפני עצמו כדרך הלבישה הרגילה 4 .
כל האמור עד כה הוא בבגדים החיצוניים, אמנם יש מגדולי הפוסקים שכתבו שבמקומות החמים כארץ ישראל יש להקל בבגדים הפנימיים (לבנים וגרבים) ומגבות ולהחליפם למכובסים לפי הצורך גם בלי להכינם לפני הימים האסורים 5 .
ב. לבישת בגדים מכובסים בשבת חזון
באיסור האמור לעיל ללבוש בגדים מכובסים בתשעת הימים, יש מקרים בהם ניתן להקל, כגון לצורך מצווה.
לדעת רמ"א אסור ללבוש בשבת חזון בגדי מכובסים, ולכן לשיטתו יש להכין בגדים אלו מראש. אמנם, כבר נהגו רוב האשכנזים כדעת הגר"א שאין לנהוג מנהגי אבלות בשבת חזון וצריך ללבוש בגדי שבת נקיים כבכל שבת רגילה.
לספרדים בודאי שמותר מאחר ועדיין לא התחיל 'שבוע שחל בו תשעה באב' 6 .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.













