ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לבין הצער הנובע מהחרטה על העברות?
אין "אני" בארמון המלך
הרב אברהם הלוי ליפשיץ רב אב"ד כפר גדעון
העבודה הגדולה בחסידות מודז'יץ היא, לדעתי, עבודת הניגון. ומדוע היא עבודה גדולה? מכיוון שעיקר העבודה הוא שהאדם מתאחד עם הניגון ועוזב את עצמו לגמרי, לא הוא המזמר, אלא הניגון מזמר והוא רק כלי לזמרה זו.
קרוב אליך (649)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
301 - איך אתה עם הצדיק?
302 - מה היחס הנכון בין השמחה של קרבת ה' לבין הצער?
303 - אחד
טען עוד
זוהי עבודת האדם תמיד, לעזוב את ה"אני" ולהתאחד עם הרצון האלוקי.
כאשר אדם מתחרט, נעצב, יש בזה ביטוי של מציאותו שלו. ה'חידושי הרי"ם' מגור היה אומר כי מותר לאדם להתחרט על העבירות רק מספר שנים אחרי שעשה תשובה, מכיוון ששקיעה בחרטה בסמיכות לחטא יכולה לגרום לו לטעם בעבירה, ומי יודע לאן זה יכול להוביל.
לכן, ראשית לכל על האדם לעבוד על עצמו להתבטל לגמרי למלך, וממילא הדבר יוביל אותו לשמחה עצומה על קרבת ה' שזכה לה. רק לאחר מכן, כשיהיה בטוח שלא נשאר לו שמץ של הרגשת ה"אני", יגיע זמן צער החרטה.
למרות זאת, חשוב להדגיש נקודה נוספת. כשהגיע הרבי ה'אמרי שאול' ממודז'יץ לארץ ישראל, אמר כי בשעה שמלווים את האדם לבית עולמו, אומרים את המשנה "דע מאין באת ולאן אתה הולך... למקום עפר רימה ותולעה", אמר על כך הרבי שכאן, בארץ ישראל, צריך לשים יותר דגש על ה"דע מאין באת", ולא כל כך על ה"רימה ותולעה".
על אותו המשקל יש לומר גם בעניין זה. כאשר אדם זוכה להיכנס ל"ארמון המלך" על ידי שביטל את עצמו לגמרי לריבונו של עולם, שוב אין כל כך מקום ל"רימה ותולעה", לחרטה על העבר, מכיוון שהשמחה על קרבת ה' גדולה כל כך וממלאת את כל החלל, עד שאין זמן ופנאי להתעסק בשום דבר אחר.
עין במר בוכה ולב שמח
הרב בן ציון אלגאזי ישיבת רמת גן, מכון "צורבא מרבנן"
אין קצוות גדולים יותר כקצוות התשובה. מחד גיסא אין שמחה גדולה מהשמחה באפשרות שהקנה הקדוש ברוך הוא לבריאה ולכלל ישראל לעשיית תשובה, וקל וחומר כאשר תהיה התשובה מאהבה כל כך גדולה עד שזדונות יהפכו לזכויות. מאידך, כל בסיס התשובה הוא שיהיה בעל התשובה שבור ומיוסר על עוונותיו, כלשון הרמב"ם "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים". כיצד מתמודדים עם פרדוקס שכזה?
בתיאור הפייטן את אברהם אבינו מתהלך לקראת העקדה, הוא נוקט בזו הלשון: "עין במר בוכה ולב שמח". רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו רסיסי לילה (אות ב') מבאר שהחיבור בין הלב והעין הם שלמות הכוונה. במהלך התשובה על האדם להיות בעין בוכה כדי לעורר את עצמו לחרטה גמורה מעומקא דלבא, וברגע שהוא חש שהצליח להתרומם מעל החטא בכוח הרצון הפנימי המטה אותו אל הטוב וסר מרע, יהיה בלב שמח על שזכה לשוב אל עצמו ואל אחוזתו.
נאמר בתהלים כ"ז: "כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני". כידוע, אב ואם הם המוח והלב, ושניהם עזבוני, בעוונות אין חכמה ואין בינה, "בשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצר טוב" (בזמן של יצר הרע, אין מי שזוכר את היצר הטוב. נדרים לב), ואין לנו שכל ולא רצון. רק מכל מקום "ה' יאספני", והקדוש ברוך הוא עוזרו לאחר תחושת העזיבה ועשיית התשובה..
מתוך שמחה ואל השמחה
הרב דוד מאיר דרוקמן רב העיר קרית מוצקין
מכירים את הסיפור אודות הילד שבא הביתה והציג לאביו את תעודת המחצית הרוויה בציונים שליליים? למקרא התעודה עצר האב ברוחו ולא החצין כעס. ברם, כאשר הוא הבחין שדווקא במקצוע 'זמרה' קיבל הבן ציון מעולה, לא היה מסוגל להתאפק והעניק לבנו סטירה.
"הייתכן" תהה הבן, "דווקא על ציון טוב אתה מגיב בכעס?", "כן" ענה האב, "אחרי ציונים גרועים כאלה אתה עוד מסוגל לזמר?..."
אכן, כשאדם עושה לעצמו חשבון צדק, והוא מפנים כמה הוא חטא וכשל במהלך השנה - קשה מאוד לזמר. התגובה המתבקשת לכאורה היא רצינות, עד כדי בכייה.
ברם, וגם זאת מן המפורסמות, לא ייתכן שתוצאתה הסופית של עבודת התשובה לא תהיה שמחה! שברון הלב הבא כתוצאה מהתבוננות בחטאים חייב להביא ל"תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דיכית" (תהילים נא). הכיצד יכולה הנפש לטעון בחובה שני מהלכים הופכיים שכאלה - גם בכייה וגם שמחה?
אלא, שאם מדובר בדמעות מתפרצות של תשובה, ולא של דיכאון או ייאוש חלילה, דמעות אמיתיות שכאלה יביאו לידי שמחה! וכך כותב האדמו"ר האמצעי מלובביץ': "וזהו ענין השמחה שאחר הבכיה; בהיותו הולך בבכיה... ברגע זו עצמה שב אל ה' בכל לבו בשמחה, כי ה' קרוב אליו ממש... כמשל הבן שנתרחק מאד מאביו, בוודאי 'הלוך ילך ובכה' לבקש את אביו. אבל בראותו (את אביו) ישמח ויבכה כאחת...".
מטרתן של הדמעות היא לנקות ולכבס את עצמנו מהרפש הרוחני שדבק בנו. ברם, ככל שאנו 'מתכבסים' יותר, בד בבד נעשים אנו ראויים יותר לקרבתו של המלך – ועל זה אנו שמחים.
זאת בנוגע לשמחה שלאחר הבכייה. ועדיין לא דיברנו על השמחה שלפני הבכייה, שגם אותה ממש מוכרחים. וכך אמרו חסידים דרך חידוד וצחות: אלו"ל – ראשי תיבות: א'חת ל'חיים, ו'שוב ל'חיים, ללמדך כי גם ההקדמה והגישה לכל עניין התשובה צריכות להיות מתוך התוועדות ואמירת 'לחיים' חסידית, המעניקים מוטיבציה, מרץ וחשק החיוניים כל כך לאתגר הכבד של תשובה בימי הרחמים והסליחות.
תהיו חמים!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
