ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הגמרא אומרת על הפסוק "הימים האלה נזכרים ונעשים" ש'נזכרים' זה פרשת זכור, ו'נעשים' זה פורים, ולכן צריכים קודם לקרוא את פרשת עמלק, ואחר כך לעשות את פורים. אז מי שרק רוצה להזכיר ולדבר ולא רוצה לעשות, לא חוגג את העומק של פורים. בואו נתחיל לעשות!
חסידים משתדלים להתחיל ללמוד ולדבר על עמלק לפחות שלושים יום לפני פורים, ותנסו לזכור את זה לשנה הבאה. אך צריך לדעת שכל מה שנכתב ונקרא על עמלק, הכל זה רק בבחינת 'נזכרים'. העיקר זה ליישם את הדברים למעשה. אם אדם יוצא מפורים בלי שהוא מיישם משהו, והוא ממשיך לקום בבוקר אותו הדבר – הוא לא יצא ידי חובתו. כמובן, מבחינה הלכתית קיימת את המצווה, אבל אני מדבר על העומק. לגבי מחיית עמלק לא מספיק רק לזכור, צריך גם למחות אותו, ואת זה עושים רק בפועל.
אז מה עושים? כל המצוות שלנו ביום הזה – משלוח מנות, מתנות לאביונים, מקרא מגילה, סעודת פורים – כל אלה מוחים את עמלק. באמת, מי שלא יודע מה זה עמלק לא מבין מה הקשר. הוא חושב שלפני הרבה שנים היה עם כזה שבא להילחם עם ישראל, הוא הראשון שנלחם איתנו מבין כל העמים ולכן צריכים לשנוא אותו. מה הקשר לשתיית יין ולקריאת מגילה?
מסופר על חסיד אחד, ר' זלמן זעזמער, שהגיע לאיזו עיר בשבת 'זכור' וכיבדו אותו בעלייה לתורה, הוא קרא גם את המפטיר וגם את ההפטרה. בסוף התפילה ניגש אליו יהודי אחד ואמר לו: "הרבה שנים אני מתפלל, ואת פרשת 'זכור' שמעתי עשרות פעמים. מימיי לא שמעתי אדם ששונא את עמלק כמו ששמעתי אצלך! מאיפה קיבלת את זה?". ר' זלמן ענה לו: "סע לליאזנא (עירו של האדמו"ר הזקן) ותלמד". למה הוא התכוון? יש כמה מצוות בתורה שמדברות על אהבה – אהבת ה', אהבת ישראל, אבל עמלק זו מצווה יחידה שמצאנו שעניינה לשנוא בלב. איך אני יכול לשנוא דבר שהיה פעם, שאני לא מרגיש שום קשר אליו? ר' זלמן אמר לו שאם תיסע לליאזנא, כלומר אל דברי החסידות של האדמו"ר הזקן, ייוודע לך שאמנם העם שנקרא עמלק כבר מת, אבל 'זכר עמלק' עדיין לא מת, הוא נמצא אצלנו. 'זכר עמלק' חי וקיים, אלו כל מיני השקפות ודעות מקולקלות שעמלק מכניס לנו בלי שנרגיש.
היה חסיד בשם ר' סעדיה, שהגיע לרבי הריי"צ לפורים. הרבי אמר לו: "בשבת דיברנו על ארבע מדרגות בעמלק. לו היית נמצא בשבת, היינו מדברים על מדרגה חמישית...". יש כאלה שלא תופסים שעמלק הוא אמיתי, הם לועגים לו – 'לי אין עמלק'. אבל עמלק יש לכל אחד, יש כאלה שאצלם זה גס יותר ויש כאלה שאצלם זה מופיע בדקות שבדקות, אבל אין מי שאין לו 'זכר עמלק'.
קרוב אליך (649)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
335 - פנימיות בפרשה- שבת זכור תשע"ז
336 - מהודו ועד כוש
337 - ושיתהפך העולם!
טען עוד
כשהרבי הרש"ב ואחיו רז"א (ר' זלמן אהרן) היו ילדים קטנים, הם שיחקו פעם אחת יחד. תוך כדי משחק חפר הרז"א בור והכניס את הרש"ב לתוכו, והרש"ב פרץ בבכי. כששמע אביהם, הרבי מהר"ש, את הבכי, הוא יצא לבדוק מה קרה. "אני מבוגר ממנו, אבל הוא גבוה ממני, וזה לא הוגן!", הסביר הרז"א. "הכנסתי אותו לבור, וככה נהיה שווים בגובה!". המהר"ש אמר לו: "זלמן אהרן, ככה לא מתנהגים. אם אתה רוצה להיות גבוה יותר, קח כיסא ועמוד עליו. אם תגביה את עצמך, לא תצטרך להשפיל את אחיך כדי להיות גבוה ממנו...". זה ההבדל בין קנאה טובה לקנאה לא טובה. כשאתה מקנא בשני שגבוה ממך – מה ירגיע אותך? אם אתה שואף לגדול כמו השני, זו קנאה טובה, "קנאת סופרים תרבה חכמה". אך אם מה שאתה מחפש זה שאתה תישאר כמו שאתה ושהוא יקטן, זו קנאה לא טובה. הבעיה שלך היא שאתה לא מצליח או לא מסוגל לפרגן לו.
אז איך המצוות של פורים פועלות את מחיית עמלק?
דבר ראשון, פורים הוא חג שחוגגים יחד. אם אתה סועד לבד, חושב רק על עצמך – זה לא פורים. גם מתנות לאביונים ומשלוח מנות מעוררות את היחד. עמלק רוצה נפרדות, ואילו אנחנו מתחברים. עמלק אומר 'תחשוב רק על עצמך, מה פתאום להזמין מישהו לסעודה?', אבל אנחנו יושבים יחד. אבל שיא המלחמה בעמלק מגיע דווקא ממקום אחר.
הישות שלמעלה מכל ישות היא הישות של השכל - כשאדם משוכנע שהוא מבין הכל. את זה עמלק הכי אוהב. הרבי אומר שזו הסיבה שכותבים 'הסכמות' בתחילת ספרי קודש – המחברים עלולים לומר לעצמם "אם אני חשבתי על זה, כנראה שזה נכון". לכן צריך לתת לעוד אדם לקרוא את זה.
אני זוכר בחור שחזר בתשובה לפני הרבה שנים והלך ללמוד בפוניבז', וההורים שלו בכלל רצו שילמד באוניברסיטה. הגיע סוף הזמן בישיבה והוא נקלע למבוכה: "כשאחזור הביתה אבא ישאל אותי מה למדתי ואיזו דיפלומה הוצאתי, ומה אענה לו?". הוא היה שבור לגמרי. המזכיר בישיבה ראה את כאבו והחליט לעזור לו. אם צריך דיפלומות, נכין דיפלומות: דיפלומה ראשונה שהוא מוסמך לדבר בארמית. דיפלומה שניה בלימודי היסטוריה של עם ישראל. דיפלומה שלישית בתלמוד, רביעית בתנ"ך, חמישית בפילוסופיה והשקפת עולם. הוא הגיע הביתה עם שש־שבע תעודות סיום, יותר ממה שמקבלים באוניברסיטה...
אז זו התרופה הכי גדולה לעמלק – כשמגיעים לסעודת פורים שכל המטרה שלה היא "עד דלא ידע", להגיע ללא לדעת, ועוד אומרים שלא לדעת זו המעלה והתכלית – מזה עמלק מתבלבל לגמרי. "מה זה 'לא לדעת'? איזה תואר מקבלים מזה?...".
הבנתם? אם לא הבנתם זה טוב מאוד, הלא כל העניין הוא שלא נבין...
לחיים לחיים!
כדי להחליש את הקליפה, צריך לגעת בשורשה. "עד דלא ידע" זו מעלה, אבל למה דווקא בין "ארור המן לברוך מרדכי"? למה לא להגיע עד דלא ידע בין שמונה לתשע, בין יום ללילה, בין יין אדום ליין לבן? משמע שהעניין של ארור המן וברוך מרדכי קשור במיוחד לדרגה המעולה של אי הידיעה. בחסידות מסבירים שארור המן זה 'סור מרע', וברוך מרדכי זה 'עשה טוב'. סור מרע יש לו את העניינים שלו, עשה טוב יש לו את העניינים שלו. אבל הצד השווה ביניהם ששניהם ציוויים של הקדוש ברוך הוא ולכן צריך לא להבדיל ביניהם, "עד דלא ידע" בין סור מרע לעשה טוב.
יש אחד שמעדיף לעשות מצוות אבל מזלזל קצת בסור מרע, ויש אחד שמאוד מקפיד להיזהר אבל לא כל כך מוסיף מצוות וחסדים. גם בעבודת ה', אחד נמשך לתפילה, אחד אוהב ללמוד תורה, אחד אוהב לעזור לחברים. אבל אם הוא מפריד בין הדבקים, זה נקרא "מקצץ בנטיעות" מהשורש. הכל נפרד אצלו. פורים זה זמן שבו מבינים שלא משנה אם זה סור מרע או עשה טוב, עיקר הנקודה היא שיש אותו מצווה לשניהם.
בלכה דודי אומרים "שמור וזכור בדיבור אחד, השמיענו א־ל המיוחד, ה' אחד ושמו אחד". האם אלה רק חרוזים יפים או שיש קשר בין המילים? 'שמור' זה לא תעשה, 'זכור' זה עשה. שמור וזכור בדיבור אחד, כלומר עשה ולא תעשה באו מאותו מצווה, שהוא "א־ל המיוחד". וכיוון ש"ה' אחד ושמו אחד", אין אצלו הפכים וניגודים. עד דלא ידע זה להגיע למקום שלא משנה לי מה התוכן, העיקר הוא לקיים מצווה. יש שיר שכולם שרים בפורים: "ויהי בימי אחשורוש, הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש...". זה שיר בלי שום תוכן, אבל מקובלנו שהעיקר של המגילה כלול במילים הראשונות שלה. וזה כל הרעיון של פורים, שהמלך שלנו מולך מהודו ועד כוש, כל העולם על כל ההפכים והמדרגות שלו, הכל נכנס תחתיו.
שאלנו בהתחלה, מה זה 'נזכרים ונעשים'? 'נעשים' זה מה קורה אתך אחרי פורים! אם תקום מחר בבוקר ועדיין יהיו דברים שמתחשק לך ולא מתחשק לך, זה מתאים לי וזה לא מתאים לי, לא הבנת את פורים. כי כל הרעיון שתצא מעצמך, ותראה שגם מה שאתה מתחבר אליו וגם מה שלא - שניהם באו מאותו מקור, ואם אתה קשור אל המקור, את שניהם תעשה באותה שמחה והתלהבות.
לחיים! פורים שמח!
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
להתיחס בכבוד
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
